גירסת הדפסה

האומץ להשתנות

דב אלבוים

מהי באמת המשמעות של "כל נדרי"? האם מדובר בטקסט משפטי סתמי או בתפילה מלאת עומק ומשמעות?

 

אנו מנסחים ב"כל נדרי" את מצבנו הקיומי הרגיל, את האופן שבו כל השנה אנו שבויים של מילים. כל השנה אנו שופטים, מבקרים, מתייגים זה את זה, מנסחים ניסוחים, אוסרים איסורים זה על זה וכל אחד על עצמו.

אחת התעלומות הגדולות האופפות את סדר התפילה ביום כיפור היא הפתיחה של ערב יום כיפור בפרק "כל נדרי". עבור רוב רובם של היהודים בכל התפוצות ומכל העדות נחשב "כל נדרי" לתפילה החשובה ביותר במחזור התפילות של היום הקדוש ביותר בשנה, ולכן גם רבים מאתנו שלא נוהגים לפקוד את בתי הכנסת בדרך כלל, עדיין שומרים את הביקור השנתי שלהם בבית הכנסת ל"כל נדרי". אבל מהי באמת המשמעות של "כל נדרי"? בקריאה פשוטה נראה כי מדובר בטקסט משפטי שבו כל הנוכחים בבית הכנסת מבטלים את כל התחייבויותיהם המילוליות זה לזה או כל אחד כלפי חברו. ואם כן, האם מדובר בטקסט משפטי סתמי שבטעות החל להיחשב במהלך הדורות לתפילה מלאת עומק ומשמעות, כאשר בעצם מדובר בטקסט שחובר כדי לאפשר לקהילה להתפלל עם העבריינים והמוחרמים שלה, או להגיע נקיים מנדרים שלא קוימו לקראת יום הכיפורים.

האומץ להשתנות

 מתוך "פזמונים", מרוקו, 1900, באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב 

אם ניצמד לפרשנויות האלה, אזי באמת צדקו רבים מגדולי ההלכה לאורך הדורות באומרם שיש לבטל את כל נדרי מחמת המופרכות המשפטית שלו. העובדה ההיסטורית היא שלמרות שכל כך הרבה אנשי הלכה ניסו להמעיט בחשיבות "כל נדרי", ציבור הבאים לבתי הכנסת ביום הכיפורים בכל העדות ומעל לאלף השנים האחרונות לפחות, החליטו שזו התפילה המרכזית של יום הכיפורים בעיניהם. זו סיבה מספיק טובה לעיין שוב ושוב בטקסט המיוחד הזה ולהעניק לו משמעויות נוספות שאולי נסתרו מעיני אנשי הלכה נוקדניים.

כי אולי זה בדיוק מה "שכל נדרי" בא לומר לנו, ולכן כולנו מתחברים אליו בעומק רב כל כך, גם אם אנו לא מצליחים להבין את משמעויותיו המילוליות. כי "כל נדרי" היא תפילה אמיתית שאנו מתפללים לעצמנו. אנו מנסחים ב"כל נדרי" את מצבנו הקיומי הרגיל, את האופן שבו כל השנה אנו שבויים של מילים, מילים שאנו אומרים לעצמנו, הדרך שבה אנו מגדירים את עצמנו, את חיינו, משפחתנו, החברה בה אנו חיים. כל השנה אנו שופטים, מבקרים, מתייגים זה את זה, מנסחים ניסוחים, אוסרים איסורים זה על זה וכל אחד על עצמו. חיינו מלאים מילים שיש בהם אמנם גם הרבה מאוד יצירה ויופי, אבל גם הרבה מאוד בתי כלא והגדרות שלא מאפשרות לנו להתפתח ולהשתנות. ובערב יום הכיפורים - אנו מנסים רגע לנטרל את משקל המילים האלו, להקל מעלינו את המעמסה הזו ליום אחד, שבו נצא לחופשי ממילים שלנו ומילים של אחרים, ואז, בפסק הזמן הזה שבין המילים אנו מקווים ומתפללים שאולי נצליח למצוא את האומץ להשתנות.



דף ראשי | מאגר הפיוטים והלחנים | מבואות, עיונים, הגיונות | קהילות שרות
פיוט השבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלח לך פיוט | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)


רננות קהילות שרות הפונותיקה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות

סמל אקום