המונח "שיבוץ" מציין צירוף לשון, חלק מפסוק ואף פסוק שלם המשולב בשיר או בטקסט ספרותי אחר. על פי רוב השיבוץ לקוח מן המקרא, ולעתים רחוקות מקורו בתפילה ובספרות חז"ל. השיבוץ הוא אחד מקישוטי השיר.
יש שהשיבוץ משולב בשיר כמות שהוא ובלא שום שינוי בהוראתו המקורית,אך לעתים מוענק לו מובן חדש, גם כשהוא מובא כמות שהוא במקור או בעזרת שינוי קל בו, הוספה או גריעה של מילה אחת שתיים ואפילו אות אחת. בכל מקרה, על פי רוב חשוב שהקורא יכיר את המקור שממנו לקוח השיבוץ ואת הקשרו המקורי, כדי שיוכל לעמוד על מלוא משמעותו בהקשרו החדש ולממש את הפוטנציאל הטמון בו.
הסגנון השיבוצי מציין יצירה עשירה בשיבוצים. השיבוצים שימשו את משוררי ספרד בשירי חול וקודש כאחד, אם כי השירים השקולים במשקל הכמותי הקשו עליהם את השימוש בסגנון זה. השימוש בסגנון השיבוצי הגיע לשיאו בעיקר במקאמות (פרוזה חרוזה), מהמחצית השנייה של המאה השתים עשרה ואילך. אופייני לספרות המקאמות השימוש בשיבוצים שוני הוראה, שנועדו לבדח את הקורא ולשעשעו.