גירסת הדפסה

הפיוט האולטימטיבי שלי

אהרן פוירשטיין

יה רבון עלם על שלל ניגוניו הוא הפיוט האולטימטיבי של אהרן פוירשטיין. אהרן מספר על הפיוט של ישראל מהשכונה

הפיוט האולי האולטימטיבי שלי, הוא יה ריבון עולם, של ר' ישראל נג'ארה.

מחובר לנפשי באלפי נימים, דקים וחזקים.

שוב נכנסה שבת בלי שהכנתי את עצמי כראוי. שוב אנו פוסעים לקראת שבת הכלה המלכה, העולם לא מתוקן ואנחנו בתוכו. מן הלב הנשבר הזה, צומח יה ריבון ובכיסופיו מבקש נחמה

 

הניגונים לשיר הזה, מבית אבי מורי, הם רבים. נהגנו לשיר בבית לפחות ששה ניגונים שונים של השיר. לבד מאלו, אני מכיר לפחות עוד ארבעה. אבל הניגונים של בית אבי הם מהניגונים החזקים והעמוקים שאני מכיר. בכלל.

את יה ריבון שרים מיד עם תום המרק של ערב שבת. שוברים את הרעב העמוק של יום שישי ושל ששת ימי המעשה. אז הבטן נינוחה, הגוף חם ורפוי, העייפות מסירה את ההתנגדויות והנפש יכולה לצלול למעמקים.

"להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות" דרש פעם הרב מרדכי אליהו באחד מערבי הבקשות שהשתתפתי בהם. בלילה אנו לא רואים את האור - ועל כן זהו זמנה של האמונה. יש לי קושי מסוים בערבי שבת. אתה חושב על כל מה שלא הספקת בשבוע שחלף וכנראה גם לא תספיק בשבוע הבא, ואולי אף לא בשום שבוע. הנפש בוחנת את עצמה ומגלה בעיקר מאזנים שקליים של רווח והפסד ולא מספיק נחת רוח. שוב נכנסה שבת בלי שהכנתי את עצמי כראוי. שוב אנו פוסעים לקראת שבת הכלה המלכה, העולם לא מתוקן ואנחנו בתוכו. מן הלב הנשבר הזה, צומח יה ריבון ובכיסופיו מבקש נחמה.

 

אוי אבא מתוק

ראשון לכולם הוא הניגון המיוחס לבעל שם טוב. כשיש אורחים – מתחילים בו ומספרים שהניגון מיוחס לבעל שם טוב. גם כשהם לא יודעים מי הוא היה, אפשר לראות איך הניגון יורד ומשפיע. הלב מלא הרהורים. הנשמה מתפללת.

השני בניגונים הוא זה של ויז'ניץ. כשהגעתי לחתונתו של בן דודי יענקלה בחצר הרבי, הופתעתי מכך שבניגון הזה, הוליכו את הכלה סביב החתן. כבר אז ידעתי שאני לא רוצה שיוליכו את הכלה סביבי (הרי מי שיסתובב בסוף – יהיה אני) וידעתי גם שבניגון הזה אני רוצה שיוליכו אותה.

ויש את הניגון מרומם הלב ושובר הלב של באבוב. את הניגון הלחין הרבי מבובוב הי"ד שנרצח עם עוד שלשים אלפי יהודים בעיירה לבוב. המיוחד בניגון הזה הוא העובדה שהניגון שונה בין בתי השיר השונים ולא חוזר על עצמו. ניגון שנמשך ונמשך, ואצל אבא שלי קיבל חידודים מיוחדים, שמדגישים את המעברים המפתיעים בין מינור למז'ור. זהו ניגון שנע בין השמח לעצוב, בין המתפעל למתאבל, וכולו ניצוצות מוזיקליים.

ברגעים של קושי צער ומצוקה שניתן להכילם, אני מוצא את עצמי מפזם לעצמי את אחד הניגונים האלה – של הבעש"ט ושל ויז'ניץ. זה של באבוב מורכב מדי למצבי הרוח הדי פשוטים שלי.

ואי אפשר לא לציין את הלחן המינורי מזורי החביב המכונה כאן באתר אשכנז אוסטריה. בשיר זה מופיעה פתאום השורה "אוי טאטע זיסער מלך" שזה בתרגום לעברית - אוי אבא מתוק מלך. קשה לי להאמין שיהודי אוסטריה דיברו ככה אל מלך מלכי המלכים. זה כל כך מזרח אירופאי, וכל כך יהודי וכל כך נוגע ללב שקשה שלא לאהוב אותו למרות ניגונו הילדותי מעט.

ישראל מהשכונה

ר' ישראל נג'ארה, המחבר של יה רבון עלם, היה ממגורשי ספרד, והיה הרב של עזה. את האירוניה נשאיר למקומות אחרים. לפני שנים רבות הוא זכה שייקרא רחוב על שמו בשכונת גבעת שאול החרדית והמעט מוזנחת, ממש ליד הבית שלי. בתור ילד ידעתי שיה ריבון מסתיר את השם ישראל, אבל לא היה לי שמץ של מושג שזה ישראל מהשכונה שכתב את השיר הנפלא הזה.

 

אהרן פוירשטיין עוסק בכתיבה, קולנוע, ובהוראת שניהם

אל 'עולם התוהו' - האתר של אהרן 

 



דף ראשי | מאגר הפיוטים והלחנים | מבואות, עיונים, הגיונות | קהילות שרות
פיוט השבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלח לך פיוט | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)


רננות קהילות שרות הפונותיקה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות

סמל אקום