גירסת הדפסה

שימו לב אל הנשמה

אהוד בנאי

אהוד בנאי כותב על הנשמה שממריאה למחוזות חפץ אחרים ועל חלומות באספמיה

 

ומאז הסיפור של אבא שלי יש לי יחס מיוחד מאוד אל הפיוט המיוחד הזה, שיש לו, חוץ מהלחן הפרסי שסבי היה שר, עוד לחן עמוק ופותח לבבות שמיוחס לרבי נחמן מברסלב, ואני נוהג לשיר אותו פה ושם, בלחן שלמדתי מאבא ובלחן הברסלבי

 

כשהייתי נער סיפרתי לאבא שלי שיש לי זיכרון עמום, ספק חלום, איך שפעם ישנתי בבית של סבא וסבתא, ומתוך שינה, לפנות בקר, שמעתי, או שהיה נדמה לי שאני שומע, קול שירה מהרחוב, והתעוררתי לרגע וראיתי איך סבא מאיר מתעורר, ניגש לחלון ושר משהו. ואבא שלי אמר: ודאי, זה לא חלום, כך השמש של בית הכנסת היה מעיר את סבא לסליחות. הוא היה עומד תחת חלונו ושר:

עוּרוּ נָא כִּי בְכָל לַיְלָה

נִשְׁמַתְכֶם עוֹלָה לְמַעְלָה

לָתֵת דִּין חֶשְׁבּוֹן מִפְעָלָהּ

לְיוֹצֵר עֶרֶב וָבֹקֶר

וסבא היה מתעורר, ניגש לחלון, ועונה לו:

יִמְצָא אוֹתָהּ מְקֻשֶׁטֶת

בְּטַלִית וּבְטוֹטֶפֶת

כְּמוֹ כַּלָּה מְקֻדֶשֶׁת

תָּמִיד בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר

ומאז הסיפור של אבא שלי יש לי יחס מיוחד מאוד אל הפיוט המיוחד הזה, שברבות השנים למדתי שיש לו עוד בתים, ושהוא מתחיל במשפט הנפלא: "שימו לב אל הנשמה", או לפי נוסח אחר: "שימו לב על הנשמה", ויש אורות גדולים במילים שלו, ושיש לו פזמון נפלא לא פחות: "אוֹדֶה לָאֵל לֵבָב חוֹקֵר בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר", ושהוא נכתב על ידי שמעיה, שככל הנראה חי במאה השתים עשרה, ושיש לו, חוץ מהלחן הפרסי שסבי היה שר, עוד לחן עמוק ופותח לבבות שמיוחס לרבי נחמן מברסלב, ואני נוהג לשיר אותו פה ושם, בלחן שלמדתי מאבא ובלחן הברסלבי.

 

הייתי רוצה להביא כאן משהו מהגמרא שקשור לפיוט הזה, ובעיקר לאותו החלק המתחיל במילים: "עוּרוּ נָא כִּי בְכָל לַיְלָה, נִשְׁמַתְכֶם עוֹלָה לְמַעְלָה..."

וכך אומרת הגמרא במסכת נידה (ל ע"ב) על העובר שנמצא במעי אמו:

נר דלוק על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו,שנאמר (איוב כט, ג): "בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי לְאוֹרוֹ אֵלֶךְ חֹשֶׁךְ", ואל תתמה, שהרי אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא... ומלמדין אותו כל התורה כולה... וכיון שבא לאוויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה...

עד כאן לשון הגמרא.

שימו לב אל הנשמה-אהוד בנאי
מתוך נתיבות השלום, אוסטריה, 1846
באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב
 

הביטוי "חלום באספמיה" משמש היום לצורך פסילת רעיון או חזון שנראה כמו חלום חסר סיכוי, אבל כאן הוא משמש הוכחה לכך שאין מה להתפלא על כך שנשמת העובר רואה מקצה העולם ועד קצהו, כי זה כמו אדם שישן שנת לילה במקום מסוים, נניח בבת ים, וחולם שהוא נמצא באספמיה, היא ספרד, שנחשבה בימי הגמרא לקצה העולם, וזאת כי נשמת האדם משתחררת כשהאדם ישן, אמנם תודה לאל שומרת על קשר, אבל ממריאה למחוזות חפץ אחרים, ושבה אל הגוף בבקר כשהאדם מתעורר.

וכך אני למשל, בלילה שעבר, חלמתי שאני נמצא בלונדון עם שני חברים טובים שלי מבית הספר התיכון, שאיתם אני בקשר עד היום, והיה לנו נחמד, וידענו שיש לנו שם רק לילה אחד, ושמחר חוזרים הביתה, כמו בטיול שנתי של יום אחד, ודין וחשבון מפעלי לא נתתי ליוצר ערב ובקר אבל הגעגוע אל המרחב הפתוח של החלום נשאר עד לעצם הרגע הזה בו אני כותב את המילים האלו.

אהוד בנאי הוא יוצר, מלחין וזמר

 



דף ראשי | מאגר הפיוטים והלחנים | מבואות, עיונים, הגיונות | קהילות שרות
פיוט השבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלח לך פיוט | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)


רננות קהילות שרות הפונותיקה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות

סמל אקום