גירסת הדפסה

שמחו נא בפיוטי שמחת תורה

חנה פתיה

בשמחת תורה תופסים הפיוטים מקום נכבד ביותר. הן במהלך ההקפות, בהן שרים כמעט ללא הפסק, והן בפיוטים המיוחדים לקריאת התורה ביום זה.

 

שמחו נא

קריאת התורה

קריאת התורה בשמחת תורה היא חגיגית במיוחד שכן אז מסיימים את המחזור השנתי של קריאת כל התורה ומתחילים מחדש בבראשית. במהלך הדורות חוברו מאות פיוטים למעמד הזה, כשמרביתם מיועדים ל'חתן תורה' – האיש העולה לקרוא את סופו של ספר דברים, ול'חתן בראשית' – העולה לקרוא את תחילת מחזור הקריאה מחדש בספר בראשית.

בין לבין עולים מתפללים נוספים לקרוא בתורה, ולכל אחד מהם שרים לפני ואחרי העלייה בתורה. כיון שסופו של ספר דברים הוא ברכת משה לשבטי ישראל, נתפתחו מנהגים של שירה לכבוד העולה לקרוא את ברכתו של שבט מסוים, כשדגש מיוחד וחגיגי מושם בשתי נקודות זמן בפרשה – הברכה ליוסף והברכה לאשר, המסתיימת במלים: מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם, וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם. עליה זו זכתה לשם 'חתן מעונה' ואז נוהגים להעלות לתורה את כל הילדים הקטנים שבבית הכנסת, לפרוש מעל כולם טלית גדולה, והילד הגדול ביותר מביניהם קורא בתורה. עוד מחזה ציורי ומרגש.

 

ההקפות

ההקפות לשמחת תורה מרכזות סביבן הרבה מאד שירה ופיוטים, בין אם מדובר בקטעי פסוקים ושירים קצרים עליהם חוזרים בדבקות במעגל רוקדים ובין אם מדובר בפיוטים ארוכים יותר.

ההקפות לשמחת תורה, שהן מנהג מאוחר יחסית, מרכזות סביבן הרבה מאד שירה ופיוטים, בין אם מדובר בקטעי פסוקים ושירים קצרים עליהם חוזרים בדבקות במעגל רוקדים ובין אם מדובר בפיוטים ארוכים יותר. הללו המתאפיינים בלשון פשוטה וקצרה ולחן קצבי וקליט, בעל אופי חזרתי או של שירת מענה, שבה אחד המתפללים שר כמה מלים וקהל המתפללים עונה כנגדו, אף הוא בשירה.

להקפות יש מבנה קבוע, המשתנה שוב בין מנהגי ספרד ואשכנז:

בקהילות הספרדיות פותחים כל הקפה בשירת שני מזמורי תהלים – הראשון הוא 'מזמור לדוד הבו לה' בני אלים' (זהו המזמור הנאמר מדי ליל שבת לפני שירת 'לכה דודי') והשני המזמור המפורסם החותם את ספר תהלים: הללויה הללו אל בקדשו.

שמחו נא

בתום ההקפה אומר האוחז בספר התורה פסוק אחד מתוך הפיוט הקדום אנא בכח ופסוקים של קבלת עול מלכות שמים – שמע ישראל, ה' מלך וכד' ואז ניתן האות לתחילת השירה והריקודים של כל הקפה והקפה.

בקהילות האשכנזיות נוהגים לשיר את הפיוט אלוהי הרוחות הושיעה נא, פיוט הבנוי לפי סדר הא"ב, בעל מבנה של שבעה בתים. בכל הקפה אומרים בית אחד. גם כאן אומרים בתום כל הקפה פסוק אחד מ'אנא בכח' וכן קטעים ממזמורי תהלים שונים.

 

שמחו נא

שמחו נא שמחו נא

עם תום החלק הקבוע והטקסי יותר של ההקפות, המתנהלת לרוב תוך הליכה אטית יותר, מתחילים הריקודים הסוערים יותר, תוך כדי שירת פסוקים ופיוטים. מרבית הפיוטים הם פשוטים מבחינת המבנה שלהם ובנויים סביב הא"ב – בין אם מדובר בתארים של התורה, של ה' או של עם ישראל. מבין שפע הפיוטים להקפות יש כמה פיוטים מרכזיים ובולטים שכמעט כולם שרים, כמו למשל 'שמחו נא' או 'מפי אל'.

ראוי לציין בהקשר זה את הרב יוסף חיים, הידוע בכינויו ה'בן איש חי', שחיבר עשרות פיוטים לשמחת תורה, רובם על דרך הא"ב. הידוע שבהם הוא 'שמחו נא בשמחת התורה' שנפוץ במהירות בכל הקהילות. פיוט מפורסם נוסף שלו הוא 'כירי רם'.

 חנה פתיה היא עורכת המשנה של אתר הזמנה לפיוט

 



דף ראשי | מאגר הפיוטים והלחנים | מבואות, עיונים, הגיונות | קהילות שרות
פיוט השבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלח לך פיוט | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)


רננות קהילות שרות הפונותיקה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות

סמל אקום