עמידה פשוטה לפני יושב מרומים

שמעון ביטון

הרב שמעון ביטון מביא זכרונות ילדות מהפיוט "אתאנו לחלות פניך" וכותב על מיקומו המשמעותי של הפיוט בתוך סדר הסליחות ועל הבחירה לפתוח את הפיוט במילה ארמית.

אל הפיוט, מלים לחן וביצוע

 

הפיוט "אתאנו לחלות פניך" ממוקם במקום מאוד משמעותי הן בסליחות, והן בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים. בתפילת יום הכיפורים ממוקם הפיוט לפני התפילה המרכזית ביותר של היום, חזרת העמידה של תפילת מוסף, תפילה המכילה את סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים. בסליחות בא הפיוט מעט לפני סוף הסליחות כחלק מאמירה מאוד נרגשת שחציה עברית וחציה ארמית, אמירה שבכללותה מביעה נכנעות מוחלטת מול האין סופיות של כוח סליחתו של  ה' – "לך מתחננן כבר שביא דמתחנן למארה" [לך מתחנן אני כשבוי הזועק לאדונו בקריאה לפדותו]. מעניינת מאוד הפתיחה הארמית בה בחר המשורר לפתוח את הפיוט. פתיחה זו בת המילה האחת בלבד – "אתאנו" [באנו], מצטרפת אף היא לציר המרכזי של הפיוט, האומר כי יודעים אנו שאין לנו להישען אלא על רוב רחמיו של ה' וסליחתו. מילה זו מביעה לעניות דעתי את אמירתו של המשורר ולפיה בוש הוא מלבוא באופן ישיר וגלוי מלפני הקב"ה, ועל כן פותח הוא בארמית.

פיוט זה מושר כפיוט מענה, כשהמשפט האחרון בכל בית הנו המענה של כלל הציבור לחזן השר את שלושת המשפטים הראשונים. דומה כי דווקא בשל מרכזיותו של הפיוט ראוי היה שיושר כשירת הציבור כולו, אולם דומה כי חוזק ההבעה של שירת היחיד המבטאת את הנכנעות הגדולה של כל יחיד ויחיד בציבור כלפי ה' היא זו שהביאה לכך שהפיוט יושר כשירת סולו עם מענה מצד הקהל.

אחד מזכרונות הילדות היותר נפלאים השמורים עמי, הנו ההליכה לסליחות באשמורת הבוקר, שלפניה היה מגיע קולו של שמש בית הכנסת, בן שבת שמו, שהיה עובר בין בתי השכונה ומעיר את מתפללי בית הכנסת. רטט היה עובר בי בהליכה ברחובות טרם עלה השחר, ואף גאווה על כך שהצלחתי להשכים קום עם המבוגרים.  זכורני כי כילד חשתי תמיד כי קיימת תחרות סמויה ומתיחות בין המתפללים מי יזכה באמירת "אתאנו", שכן רק שניים יכולים להשתתף בשירת הפיוט. כשזכיתי אני כילד לשיר סולו את "אתאנו" חשתי גאווה רבה (גם אם לא הבנתי תמיד את משמעות הדברים...). כמבוגר שמח אני לראות תמיד כי בסליחות וביום הכיפורים מתאמצים לזכות באמירת "אתאנו" (ולא תמיד מצליחים בשל התחרות הגדולה...), גם אלו שאינם מיושבי כותל המזרח, ואף אינם מבקרים "תמידין כסדרן" בבית הכנסת. דומני כי זו ההוכחה הברורה לכך כי פיוט קצר זה מצליח להרטיט לבבות בקרב כל שדרות הציבור ולנגוע נגיעה אמיתית אצל כל יחיד ויחיד במהותם של ימי הדין והרחמים – העמידה הפשוטה לפני יושב מרומים.

 

 

הרב שמעון ביטון, חזן ואיש חינוך, רב קהילה בבית שאן מטעם "שעלי תורה", העוסקת בהקמת גרעינים חינוכיים חברתיים בערי פיתוח, ראש תחום הנחיה ברשת "מורשה", רשת בתי ספר למורשת היהדות ולמעורבות קהילתית, מנחה פדגוגי לבתי ספר.



דף ראשי | מאגר הפיוטים והלחנים | מבואות, עיונים, הגיונות | קהילות שרות
פיוט השבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלח לך פיוט | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)


רננות קהילות שרות הפונותיקה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות

סמל אקום