ממנהגי המקובלים אל שירת הבקשות / חנה פתיה אחורה   הדפסה

תקציר
 
בעקבות התפשטות תורת הקבלה הצפתית ומנהגי המקובלים ברחבי העולם היהודי התפשטו גם מנהגי השירה בלילות. אל החוויה הדתית הצטרפה המוזיקה בעוצמה גדולה שלא היתה לה קודם לכן, והעשירה את החיים הרוחניים ואת החוויה הדתית.
 

מתי החל להתגבש מנהג אמירת שירת הבקשות בצורה 'ממוסדת' יותר, הדומה לזו הנהוגה בימינו? ניתן לשער שככל הנראה קרה הדבר באותה תקופה סוערת ומיוחדת במינה של יצירה רוחנית פורה שהשפעתה ניכרת עד היום, הלוא היא תקופתו של האר"י וחוג תלמידיו בצפת של המאה ה-16, שפיתחו את הרעיון של קימה בלילה לתפילה ולשירה. זוהי גם התקופה בה פשט מנהגם של המקובלים לצאת אל השדה ביום ששי בשעת בין השמשות, ולקבל את פני השבת בשירה בחבורה – ר' שלמה אלקבץ חיבר אז את 'לכה דודי'.

Media Type: 1 Media Id: 40

בואי בשלום (לכה דודי)-שלמה קרליבך

בעקבות התפשטות תורת הקבלה הצפתית ומנהגי המקובלים ברחבי העולם היהודי במאות ה-16 וה-17 התפשטו גם מנהגי השירה בלילות. כתוצאה מכך החלו להופיע בדפוס מאמצע המאה ה-16 ואילך קבצי תפילות ופיוטים המיועדים לאירועים מן הסוג הזה. בעיצוב הספרותי והמוסיקלי של הפיוטים שנהגו באירועים אלו היה חלק

ממנהגי המקובלים לשירת הבקשות
מתוך 'זמירות ישראל'  לרבי ישראל נג'ארה, ונציה, 1600

נכבד למשורר ר' ישראל נג'ארה (1555-1625), בן למשפחת מגורשי ספרד, אחד מגדולי המשוררים והפייטנים העבריים בכל הזמנים. ר"י נג'ארה היה המשורר הפופולרי ביותר בזמנו. שיריו, שיצאו לאור עוד בימי חייו, נפוצו במהירות במרחבי הקהילות היהודיות הספרדיות והם תופסים חלק נכבד בקבצי שירת הבקשות השונים. ר"י נג'ארה הניח את היסודות למהפכה של ממש בתחום השירה על כל מרכיביה: הטקסט הכתוב, המנגינה וקבלת הסביבה המקומית כמקור מוסיקלי ורוחני לגיטימי. הוא שהניח את היסודות לשירה המאורגנת ע"י תבניות מוזיקליות (מקאמים), שאת הדוגמא המובהקת ביותר שלה אפשר למצוא היום בשירת הבקשות בנוסח יהודי חאלב, שירה הנהוגה עד ימינו אנו. חידושיו הגדולים בתחום המוזיקה (כמו גם בתחומים אחרים) חוללו מהפכה שאת פירותיה אנו רואים עד היום. אל החוויה הדתית הצטרפה המוזיקה בעוצמה גדולה שלא היתה לה קודם לכן, והעשירה את החיים הרוחניים ואת החוויה הדתית.

Media Type: 1 Media Id: 44

אל מסתתר-בקשות בעדס תשנ"ג

עם התפשטותם של מנהגי שירת פיוטים בחבורה קיבלו אלה תכנים וצורות שונות בכל קהילה וקהילה. מנהגים מעין אלה ידועים לנו מסוריה, מתורכיה, מיוגוסלביה, מיוון, מאיי רודוס, מאיטליה, מתוניסיה, מאלג'יריה וממרוקו.

ממנהגי המקובלים לשירת הבקשות באדיבות
ביה"כ עדס, נחלאות, ירושלים, 2009

את כל המסורות מאפיינות שתי תכונות: האחת - הן פתחו פתח נוח להחדרת המוסיקה הנוכרית מהסביבה אל בין כתלי בתי הכנסת: והשנייה - הן שימשו גורם מדרבן ליצירה ספרותית חדשה, תוך כדי שימת דגש על המודלים של השירה העברית הספרדית של ימי-הביניים מחד גיסא והמודלים מהסביבה הנוכרית הקרובה מאידך גיסא.

את העובדה שחלק מהמנהגים של שירת הבקשות שרדו עד ימינו, בעוד שחלק ניכר מהם נשתכח עקב תהליכים דמוגרפיים ושינויים חברתיים, יש לזקוף במידה רבה לזכות תפקידה המרכזי של המוסיקה במנהגים אלה. גם לאחר שהתוכן המיסטי המקורי אבד ברובו והבנת הטקסטים פחתה, המשיכו הן המוסיקה והן מבצעיה לשמש מנוף להישרדות ולהמשכיות.

 

על פי מאמריו של פרופ' אדוין סרוסי באתר זה 

Media Type: 1 Media Id: 46

אביתר בנאי-ברון יחד

חנה פתיה היא עורכת המשנה של אתר הזמנה לפיוט


כל הזכויות שמורות © הזמנה לפיוט