משורר הרומנטיקה והאהבה / ערן צור אחורה   הדפסה

תקציר
 

שושנה אגדיל ששונך, שושנה רעננה (יערת דבש, ר"י נג'ארה)

נג'ארה מוכיח שהעברית היא שפת אהבה נפלאה. שפת קירבה של בני זוג שמכירים אחד את השני לפני ולפנים. היחסים ביניהם סוערים, מטיחים, רבי הבטחות, אכזבות ותקוות

 

כשאני שר טקסטים של ר' ישראל נג'ארה בולט לי המצלול העשיר בשיריו. שיריו הם מיצוי של העברית הפיוטית ואני מפיק הנאה גדולה מלשיר את השורות הגמישות והחושניות שהוא כתב.

מספרים עליו שדעתם של רבנים בני זמנו לא היתה נוחה ממנו, הם ביקרוהו וכעסו עליו.

כשאדם קורא היום את כתביו אפשר להבין מדוע. ההרגשה היא שדברים האסורים בדיבור יומיומי מצאו דרכם אל תוך שיריו, וכנראה שתקדים שיר השירים הוא זה שנתן לו את הלגיטימציה לכתוב כפי שכתב.

יוצר בסדר גודל שלו חייב לפרוץ גבולות, אמן בטבעו אשר מורד כנגד סמכות מקובעת.

והלא במבחן הזמן הישגיו עומדים בגאון. אין משורר עברי המשתווה לו מבחינת הדרך שבה שיריו שורדים את מבחן הזמן. גם מבחינת הכמות וגם מבחינת התכנים והאיכויות.

Media Type: 2 Media Id: 34

Radio: יערת דבש / בבל / ביאת / משה חבושה

 

חיכך מה מתוק מדבש וחשקך עז מארי (ישנה בחיק תאוה, ר"י נג'ארה)

אין משורר עברי המשתווה לו מבחינת הדרך שבה שיריו שורדים את מבחן הזמן. שיריו הם מיצוי של העברית הפיוטית

 

יש הרגשה שנג'ארה מבין את נפש האישה. פייטנים שהיה לי הכבוד לשתף איתם פעולה טענו שאצל נג'ארה פנייה כלפי אישה היא פנייה מהשם אל האומה.

אין לי ויכוח עם הקביעה הזו אבל ברור לי שהדרך שבה הוא מאפיין את האומה/אישה, נובע מתוך הכרה ואהבה של אישה בשר ודם. כשהוא כותב "חשקך עז מארי" הוא מודע היטב לכוח החיות הנשי – במקרה הזה החשק של האישה גובר על כוחו של אריה זכר. המשפט הזה חייב היה לנבוע מהערכה לכוחה של אישה, או אולי מהכרת הצד הנשי שבנפשו שלו?

Media Type: 2 Media Id: 4065

Radio: ישנה בחיק תאוה / ישראל – לחן ערן צור / ערן צור

 

רומנטיקה קמצנית

"אביא לך את פנינת הגשם מארצות הבצורת, אביא אותך אל המקום שבו האהבה תהיה החוק (ז'אק ברל)

"חיזקי רעיה, חיקך כיין טוב, כי ציץ ישעך רענן רטוב ..." (יעלה יעלה, ר' ישראל נג'ארה) 

משורר הרומנטיקה
מתוך משל קדמוני, איטליה, 1546,
באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב

ההשוואה שבין ברל לבין נג'ארה נובעת מהרגשתי שהרומנטיקה בשירים הישראלים של היום סובלת מאנורקסיה. היום קשה מאוד לכתוב בדימויי אהבה גדולים מהחיים מבלי שזה ישמע בומבסטי ומנופח. ואם משווים את העברית לצרפתית אז לכאורה ניתן לומר שהעברית היא קמצנית ברומנטיקה.

בא נג'ארה וסותר לחלוטין את הקביעה הזו ומוכיח שהעברית היא שפת אהבה נפלאה - "כי אהבת עולם אהבתיך, הנה עימי זאת אות כתובה כי בתוכך אתן משכני" (מתוך יעלה יעלה).
הרמזים הארוטים בשיריו מופיעים פעמים רבות ויוצרים את ההרגשה של האינטימיות בין בני הזוג. זו שפת קירבה של שניים שמכירים אחד את השני לפני ולפנים. היחסים ביניהם סוערים, מטיחים, רבי הבטחות, אכזבות ותקוות.

 

גן העדן

רוצה להיכנס אל תוך גנך ואת סגורה ואסופה, פתחי לי שערייך ואבוא, אשקה בך אדמה, אזרע - זו שורה שכתבתי בשיר "בגן שלך".

יעלה יעלה בואי לגני, הנץ רימון, גם פרחה גפני... (מתוך יעלה יעלה של נג'ארה )

רב הדמיון בין השורות. אני חושב על דימוי הגן שחוזר הרבה בפיוט העברי. הגן הוא מקום של פיריון, מקום של ביטחון זוגי, מקום סודי של פיתוי. זהו דימוי שחוזר כחוט שני בהרבה שירים עבריים.

"כשהרמת את המכסה הירוק המוסתר באדמת הגן נגלה לעיניך בור שורץ מקקים ומזוהם.

איך זה מגיע לכאן? הלא כל כך נקי זה הגן. ואז העמקת לחשוב, פתאום עלה זיכרון.

כמובן שהכל התחיל מהשבר, מנסיון התעלמות של חיה שסוחבת רגל"

אלה שורות מתוך המכסה הירוק שאני כתבתי.

משורר הרומנטיקה באדיבות

אני נזכר בשעת הכתיבה ובחיפוש אחר דימוי שמסמל מקום נקי, יפה ובטוח. ושבתוך אותו המקום נפער בור עמוק, שחור ומזוהם. חשתי אז שהדימוי של הגן חרוט בנו כמקום של טוב מוחלט, ואם במקום כזה מתגלה זוהמה, הרי זה מחריד.

נג'ארה כותב – "עד אן אחזה שמי נבזה, עמי רזה אויבי שמן. למה יפה תהי חרפה? כמו אשפה וכמו דומן" (כל עלמות)

כשהוא מגיע אל המקומות הכואבים ידיו אינן עטויות בכפפות משי...

וכך נוצרת דמות שלמה של משורר. אצל נג'ארה, בשעת שמחה או בשעת צרה, בשעה רגילה או בשעה טובה, אפשר למצוא מענה וזה מה שהופך אותו למשורר גדול בעיני.

Media Type: 1 Media Id: 78

יעלה יעלה בביצוע ערן צור


כל הזכויות שמורות © הזמנה לפיוט