וְנֶאֱמַר: כִּי פָדָה ה' אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ
בָּרוּךְ אַתָּה ה' גָּאַל יִשְׂרָאֵל
על הפיוט
ברכת 'אמת ואמונה' נאמרת בתפילת ערבית מיד לאחר פרקי קריאת שמע והיא מקבילה לברכת 'אמת ויציב' הנאמרת בתפילת שחרית. בשתי הברכות יש תיאור מסוגנן של יציאת מצרים המהווה בעצם את היסוד לברית בין עם ישראל לבורא עולם – אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים – הקב"ה הוציאנו ממצרים ונתן לנו את חירותנו ובתמורה אנו מתחייבים ללכת בדרכיו. הברכה מהווה חוליה בשרשרת ברכות שמע והעמידה. הברכות שלפני קריאת שמע מדברות על בריאת העולם ועל הבחירה בעם ישראל; קריאת שמע מדברת על המחויבות של עם ישראל למצוות; הברכות שלאחר שמע עוסקות בברית שנבעה מיציאת מצרים ומחייבת אותנו במצוות והעמידה היא השלב בו אנו מסתמכים על הקשר שבינינו לבין הבורא כדי להודות לו ולבקש את צרכינו.
ברכת 'אמת ואמונה' מתארת את יציאת מצרים והיא בנויה ברובה על 'ההלל הגדול' (מזמור קל"ו בתהלים). למרות שהמשפט הראשון של הברכה מתחיל במילה 'ואמונה', מקובל לצרף את המלים האחרונות של פרשיות קריאת שמע - ה' אֱלהֵיכֶם - למלה הראשונה של הברכה - 'ואמונה', וכך נפתחת הברכה במילים אֱמֶת וֶאֱמוּנָה כָּל זאת וְקַיָּם עָלֵינוּ ומקבלת מראשיתה אופי של הצהרה על עיקרי האמונה. הברכה נחתמת במלים 'גאל ישראל', ומוכרת גם בשם ברכת 'גאל ישראל' או ברכת הגאולה.
הקטע הפותח במלים: 'ראו בנים את גבורתו' הוא קטע שזוכה לחגיגיות יתרה בתפילת ערבית של שבת בקרב הקהילות הספרדיות, שם נוהגים לשיר יחד את "ראו בנים – ואמרו כולם". בחלק מהקהילות המנגינה קבועה מראש ובחלקן החזן קובע את המנגינה בכל שבת, בדרך כלל במקאם נהוונד.
הפסוקים הבאים 'מי כמוכה' ו'ה' ימלוך' הם מתוך שירת הים (שמות טו, א) שנאמרה על ידי משה ובני ישראל לאחר קריעת ים סוף. מכאן, כנראה, למדו מסדרי התפלה שיש לשתף את הקהל באמירתם. במנהג אשכנז, שם נאמרת כל התפילה בלחש ע"י החזן, מקובל שכשהחזן מגיע לפסוקים אלו הוא עוצר, הקהל אומר אותם בקול רם והוא חוזר אחריהם.
לא ידוע מהו מקור התפילה אך נראה כי נכתבה על ידי פייטני ארץ ישראל בתקופת התלמוד שכן הנוסח שלה מחקה את הסגנון התנ"כי. המשפטים כתובים בצורת פסוקים בעלי שתי צלעות מקבילות.
מתוך התפילה
