פיוט הפותח את תפילת 'נעילה' של יום הכיפורים בקהילות הספרדיות, תפילה הנאמרת רק פעם אחת בשנה, לקראת נעילתו של יום הכיפורים. זהו אחד הפיוטים המרכזיים של יום הכיפורים והוא מושר בנקודת זמן מאד משמעותית – לאחר שעות ארוכות של תפילות, מחשבות, כוונות ותקוות, מתקרבים אל סיומו של היום. השמש עומדת לשקוע, פותחים את ארון הקודש, כל הקהל עומד על רגליו אל מול ספרי התורה הפתוחים, החזן מתחיל בשירת הפיוט והקהל מצטרף ברקע. את הפזמון שרים כולם יחד, בעוצמה הולכת וגוברת: אֵל נוֹרָא עֲלִילָה הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה. במלותיו התמציתיות, המדויקות, הפשוטות, מציע עבורנו הפיוט סיכום של מה שאנו מנסים לומר ולבקש ביום הכיפורים ומכוון אותנו לרכז את כל הכוחות אל המהלך המסכם של היום, לקראת השנה החדשה.
ר' משה אבן עזרא
מאה 11
