פיוט מתוך שירת הבקשות של יהודי ארם צובא, שמחברו ידוע לנו רק בשמו הפרטי, מאיר. המשורר פונה באופן ישיר אל חברות שירי הבקשות מעורר אותם לשירה - "שירו זמרו אהובים", מחזק ומברך את הקמים בלילות לשירת הבקשות כפי שניתן לראות בבית האחרון. השיר עצמו משופע בביטויי שירה וזמרה, יחד עם שבח ליום השבת וציפיה לגאולה ולביאת המשיח - הנושאים המרכזיים בפיוטי שירת הבקשות במסורת ארם צובא.
יש לציין כי המלים "יה נא" המופיעות בגרסת הטקסט באתר, אינן מופיעות בספרי הבקשות והן אינן חלק מהטקסט המקורי. כנראה הן נוספו לביצוע המושר כהברות שירתיות הקיימות בצורה זו או אחרת בשפתו המקורית של השיר.
סימן מאיר
