English
 
   שתף
על הפיוט אמנות השיר פירוש עיון בפיוט על המחבר מדרש פיוט אישי כיתבי יד ודפוסים עתיקים גרסת הדפסה  
 
 
 
אל אליהו ר' אברהם אבן עזרא
ספרד מאה 12
אֵלִי אֵלִיָּה הַנָּבִיא הָבֵא נָא
בּוֹ יִרְתֹּם רִכְבּוֹנָע בַּשְּׁבִי כִּי בוֹ
לֹא שָׁכַב לִבּוֹגַּם לֹא רָאָה שֵׁנָה
רַב מַחְלִי בִּרְאוֹתכַּחְשִׁי וּמְשַׂנְאוֹת
יָפוֹת וּבְרִיאֹתבָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה
הַשְׁקֵה צוּר מֵי רֹאשׁצָר עֵינָיו יִלְטֹשׁ
יוֹם עֵינַי לִקְדוֹשׁיִשְׂרָאֵל תִּשְׁעֶינָה
מָתַי תַּרְאֶה אוֹתיֶשַׁע אֶל קוֹרְאוֹת
לָךְ וּלְךָ נוֹשְׂאוֹתקוֹלָן וַתִּבְכֶּנָה
מַלְאַךְ הַגּוֹאֵללִפְנֵי דַל שׁוֹאֵל
אָנָּא הָאֵל אֵלאַבְרָהָם הַקְרֵה נָא
 
נוסח השיר על פי לוין, שירי הקודש לאברהם אבן עזרא
גרסת הדפסה
 
על הפיוט
   פיוט למוצאי שבת מאת ר' אברהם אבן עזרא, המושר בפי רוב הקהילות הספרדיות בלחנים שונים. כמקובל בפיוטים להבדלה ולמוצאי שבת בכלל, אליהו הנביא ממלא גם כאן תפקיד מרכזי, כמבשר הגאולה. הסברים שונים ניתנו להתגברות הציפייה לגאולה במוצאי שבתות: בספר 'המנהיג' (ספר הלכה שנתחבר על ידי ר' אברהם בן נתן הירחי מן העיר לוניל שבפרובאנס, המאות ה- 12-13) מצויין למשל כי אין אליהו בא בערבי שבתות וערבי ימים טובים מפני הטורח שבימים אלו, ולכן מבקשים ישראל את בואו דווקא לאחר השבת ובזכותה; הסבר אחר הציע ר' דוד אבודרהם (ספרד, המאה ה-14) אשר על סמך המימרה הידועה מן התלמוד, לפיה "אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין", קבע: "על כן אנו אומרים לקב"ה, הרי שמרנו את השבת, מעתה שלח לנו את אליהו הנביא". מעבר להסברים אלו ניתן כמובן גם לשער בפשטות כי מוצאי שבת הוא זמן המלוּוה בחשש וחרדה מן השבוע העומד בפתח ומכל אשר הוא טומן בחובו, וממילא יפה לבקשת ישועה ורחמים.
מחברו של הפיוט, אשר שמו 'אברהם' משוקע בראשי המחרוזות ובטור המסיים את הפיוט, הוא ככל הנראה ר' אברהם אבן עזרא, מגדולי פייטני ספרד (המאות ה-11-12). באופן מעניין ובלתי שכיח, דמותו האישית של הפייטן נחשפת הפעם לפנינו במידת מה מתוך השיר עצמו: השיר נחתם בבקשה " מַלְאַךְ הַגּוֹאֵל לִפְנֵי דַל שׁוֹאֵל / אָנָּא הָאֵל אֶל אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא". הציפייה לבוא המלאך הגואל אינה מושמת כאן בפיו של דובר ערטילאי וחסר זהות אישית, מעין כל-אדם המייצג את עמו, כי אם בפיו של הפייטן עצמו, אברהם – ר' אברהם – המבקש מן האל להקרות לפניו את גואלו. טור זה, המיוסד על תפילת עבדו של אברהם אבינו בשעה שהוא יוצא לחפש אישה ליצחק בנו, מגלם בעיצובו את המעבר מתפילת הזולת (עבד אברהם המתפלל על אדונו) אל תפילת הפרט האישית (ר' אברהם הפייטן המתפלל על עצמו); דומה כי מעבר זה פותח פתח למתפללי כל הדורות להזדהות עם התגלותו האינטימית של הדובר, להעמיד עצמם במקומו, ולבקש את גאולתם שלהם.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום