Piyut

הפכו לדף הבית	English
לחיפוש מתקדם

מאגר הפיוטים

מדריך לעולם הפיוט


אם אפס ר' אפרים בן יצחק מרגנשבורג גרמניהמאה 12

אִם אָפֵס רֹבַע הַקֵּן		אֹהֶל שִׁכֵּן אִם רִקֵּן
אַל נָא נֹאבְדָה כִּי עַל כֵּן		יֵשׁ לָנוּ אָב זָקֵן
פָּנִים לוֹ תַכִּיר		וְצִדְקוֹ לְפָנֶיךָ נַזְכִּיר
קַח נָא בֵּן יַקִּיר		וְנִמְצָה דָמוֹ עַל קִיר
רָץ אֶל הַנַּעַר לְהַקְדִּישׁוֹ		וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ
עִטְּרוֹ בָעֵצִים וְאִשּׁוֹ		נֵזֶר אֱלוֹהָיו עַל רֹאשוֹ
יָחִיד הוּקַל כַּצְּבִי		עָנָה וְאָמַר אָבִי
הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים נָבִיא		וּתְשׁוּרָה אֵין לְהָבִיא
מִלִּים הֱשִׁיבוֹ מִלְּהַבְהִילוֹ		וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לוֹ
בְּנִי, אֱלוֹהִים יִרְאֶה לּוֹ		וְיוֹדַע יְיָ אֶת אֲשֶׁר לוֹ
בְּמִצְוָתְךָ שְׁנֵיהֶם נִזְהָרִים		וְאַחֲרֶיךָ לֹא מְהַרְהֵרִים
חָשׁוּ וְהָלְכוּ נִמְהָרִים		עַל אַחַד הֶהָרִים
רָאוּ אֵד תְּלוּלָה		מִהֲרוּ עֲצֵי עוֹלָה
יַחַד בְּאַהֲבָה כְּלוּלָה		יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה
רָאָה יָחִיד כִּי הוּא הַשֶּׂה		נָאַם לְהוֹרוֹ הַמְּנֻסֶּה
אָבִי אוֹתִי כַכֶּבֶשׂ תַּעֲשֶׂה		לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה
בִּי חָפֵץ וְנִכְסֹף		לְבָבִי לוֹ לַחֲשׂף
אִם תִּמְנָעֵנִי סוֹף		רוּחִי וְנִשְׁמָתִי אֵלָיו יֶאֱסֹף
יָדָיו וְרַגְלָיו עָקַד		וְחַרְבּוֹ עָלָיו פָּקַד
לְשׂוּמוֹ עַל הָעֵצִים שָׁקַד		וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד
צַוָּאר פָּשַׁט מֵאֵלָיו		וְאָבִיו נִגַּשׁ אֵלָיו
לְשֹׁחֲטוֹ לְשֵׁם בְּעָלָיו		וְהִנֵּה יְיָ נִצָּב עָלָיו
חֲקֹר אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה		הָאָב עַל בְּנוֹ לֹא חָסָה
וְלִבּוֹ אֶל כַּפַּיִם נָשָׂא		וַיַּרְא אֱלוֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה
קָרָא מֵרֶחֶם מִשְׁחָר		תְּמוּר בִּנְךָ הַנִּבְחָר
וְהִנֵּה אַיִל אַחַר		וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר
חֲלִיפֵי אַזְכָּרָתוֹ		תִּכּוֹן כְּהַקְטָרָתוֹ
וְתַעֲלֶה לְךָ תִּמְרָתוֹ		וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ
זִכָּרוֹן לְפָנֶיךָ בַּשַּׁחַק		לָעַד בַּסֵּפֶר יוּחַק
בְּרִית עוֹלָם בַּל יֻמְחַק		אֶת אַבְרָהָם וְאֶת יִצְחָק
קוֹרְאֶיךָ בָּאִים לָקוֹד		בְּצָרָה עֲקֵדָה תִּשְׁקֹד
וְצֹאנְךָ בְּרַחֲמִים תִּפְקֹד		פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקוֹד
עוֹרְרָה גְבוּרָתְךָ לְהָקִיץ נִרְדָּמִים		לְמַעַנְךָ תִּפְדֶּה חֲרֵדִים נִדְהָמִים
לְהַמְשִׁיךְ רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ מִשְּׁמֵי מְרוֹמִים		אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים

על הפיוט

פיוט עקידה זה נאמר הן בסליחותיהם של אשכנזים הן בסליחות הספרדים ויהודי המזרח. המשורר פונה בראשית הפיוט ובסופו אל הקב"ה למחילה ולישועה. במצב שבו אין אפשרות לכפרה באמצעות קרבנות, שכן המקדש חרב והשכינה הסתלקה, מבקש המשורר לעורר את רחמי ה' על בניו באמצעות הזכרת זכות אבותיו אברהם ויצחק. במרכז הפיוט הוא מספר את סיפור העקדה תוך שהוא ממלא את הפערים הסיפוריים בפרק המקראי באופן מדרשי ותוך שיבוץ מגוון פסוקים ממקומות רבים בתנ"ך המעשירים אותו ומוסיפים לו עומק ונופך רגשי. צורתו הספרותית ההדוקה – החריזה, המשקל והשיבוצים הרבים - תורמת לאווירה המרוכזת וכבדת המשקל שבה הוא אפוף.
שורתו האחרונה של הפיוט מלמדת על תפקידו כפיוט המקדים את אמירת י"ג מדות הרחמים, המהוות את מרכזו של סדר הסליחות, הנאמר בחודש אלול ובעשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.

דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות

פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר

מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר

החיפוש באתר זה הוא בשיתוף