English
 
   שתף
על הפיוט אמנות השיר פירוש עיון בפיוט על המחבר מדרש פיוט אישי כיתבי יד ודפוסים עתיקים גרסת הדפסה  
 
 
 
הללויה הללו אל תהלים קנ
הַלְלוּ יָהּ
הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ
הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיוהַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ
הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָרהַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר
הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹלהַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב
הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה
כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּ-יָהּ

גרסת הדפסה
 
על הפיוט
   מזמור זה, שהוא המזמור החותם את ספר תהלים והוא אולי שיאו של ספר זה שכולו הלל, הוא כנראה מזמור התהלים המושר והמולחן ביותר, ולא בכדי. כל כולו של המזמור הוא קריאה לשירה ולנגינה. אפשר לשער שהמזמור נועד להיות מושר כפתיחה לתפילה חגיגית בשעת שמחה גדולה - אז היה קורא שליח הציבור את הקריאות - הַלְלוּ אֵל... הַלְלוּהוּ והקהל היה עונה הַלְלוּ יָהּ, בליווי כלי נגינה על פי הכלים הנזכרים - כאשר היה מוזכר הכינור למשל ניגן הכינור וכן הלאה. המדרש מונה במזמור 13 קריאות הלל ודורש אותן כרומזות לי"ג מדות רחמים. על פי הפשט מונים 10 קריאות כאלו.
המזמור נאמר בהזדמנויות רבות ומגוונות - בכל יום בתפילת שחרית; בתפילת שחרית של שבת - שאז הוא נאמר, בקהילות מסוימות, על פי המקאם של אותה שבת; בפסוקי השופרות של תפילת מוסף של ראש השנה; בהקפות של שמחת תורה; בברכת הלבנה ועוד. על פי התיאור בתלמוד הירושלמי המזמור היה נאמר בתהלוכה החגיגית של העולים לירושלים עם הביכורים - כשהגיעו להר הבית היו פותחים ואומרים - הללויה הללו אל בקדשו, וכך היו שרים והולכים עד שהגיעו לעזרה ושם אמרו - כל הנשמה תהלל יה הללויה.
הנה כי כן, מזמור שירה זה חורז את ימי החול והשבת, החג והמועד, עבר והווה, קהילות ועדות, מסורת וחידוש.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום