English
 
   שתף
על הפיוט אמנות השיר פירוש עיון בפיוט על המחבר מדרש פיוט אישי כיתבי יד ודפוסים עתיקים גרסת הדפסה  
 
 
 
הא לחמא עניא מתוך ההגדה של פסח
הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם
כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל
כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח
הָשַׁתָּא הָכָא
לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל
הָשַׁתָּא עַבְדֵּי
לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין.

גרסת הדפסה
 
על הפיוט
   "הא לחמא", הפותח את סדר ה"מגיד" בהגדה של פסח, הוא אחד הקטעים המזוהים ביותר עם ליל הסדר וההגדה של פסח, ולא בכדי, שכן הוא נוגע בשני יסודות משמעותיים של חג הפסח ושל ליל הסדר. הוא פותח בהצגת המצה - הסמל המרכזי של חג הפסח, וממנו עובר להזמנה: כל מי שצריך ורוצה מוזמן להצטרף לסדר. בלילה הזה אנו זוכרים את לידתנו כעם, ובלילה הזה הדלת פתוחה.
אל אמירת הקטע, הכתוב ארמית, מתלווה טקסיות וחגיגיות רבה. לפני אמירת הקטע, שבחלק מן הקהילות נאמר בעמידה, מורידים את הכיסוי מעל המצות, ומגביהים (כלומר אוחזים גבוה ביד) את הקערה כולה או את המצות. כך בא לידי ביטוי הקשר הברור שבין הדיבור לבין המעשה. לא רק אומרים שזהו לחם העוני אלא רואים אותו, אוחזים בו, מצביעים עליו ומגלים אותו לעין כל.
במהלך הדורות נקשרו מנהגים רבים ושונים לאמירת הקטע. בחלק מן הקהילות נוהגים לומר לפני "הא לחמא עניא" את המשפט "בבהילו [=בחיפזון] יצאנו ממצרים".
במנהג קהילות צפון אפריקה למשל, נוהגים לסובב את הקערה מעל ראשי כל אחד מהמסובים, לפי סדר הגילאים.
יש הנוהגים לומר את הקטע הזה שלוש פעמים ולאחר מכן פעם נוספת, בניב המקומי של אותה קהילה.
בימי ראשית המדינה, ברוח לילות הסדר הקיבוציים, חוברו כמה וכמה לחנים לטקסט הזה, הידוע מביניהם הוא לחנו של ידידיה אדמון, שנלמד גם בגני הילדים.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום