Piyut

הפכו לדף הבית	English
לחיפוש מתקדם

מאגר הפיוטים

מדריך לעולם הפיוט


זכור ה' מה היה לנו מחבר לא ידוע

זְכֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ		אוֹי
הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ		אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ

נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים		אוֹי
בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים		אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ

יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב		אוֹי
וְאִמּוֹתֵינוּ מְקוֹנְנוֹת בְּחֹדֶשׁ אָב		אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ

מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ		אוֹי
כִּי נִסּוּךְ הַמַּיִם בָּזִינוּ		אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ

עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ		אוֹי
כִּי שִׂנְאַת חִנָּם רָדָפְנוּ		אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ

מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד		אוֹי
וְאַשּׁוּר צָדָנוּ כְּצַיָּד		אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ

אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם		אוֹי
וַאֲנַחְנוּ סוֹבְלִים אֶת עֲוֹנָם		אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ

עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ		אוֹי
כִּי שִׁלּוּחַ עֲבָדִים בִּטַּלְנוּ		אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ

בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ		אוֹי
כִּי קָפַצְנוּ מֵעָנִי יָדֵנוּ		אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ

עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ		אוֹי
כִּי כְבוֹדָם בְּקָלוֹן הֵמִירוּ		אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ

נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ		אוֹי
כִּי אֵשֶׁת אִישׁ טִמְּאוּ וְזִנּוּ		אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ

שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ		אוֹי
כִּי גְזֵלַת עָנִי חָמְסוּ וְגָזְלוּ		אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ

בַּחוּרִים טְחוֹן נָשָׂאוּ		אוֹי
כִּי בְּבֵית זוֹנָה נִמְצָאוּ		אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ

זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ		אוֹי
כִּי מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה עִוְּתוּ		אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ

שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ		אוֹי
כִּי נִבְטְלוּ עוֹלֵי רְגָלֵינוּ		אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ

נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ		אוֹי
כִּי נִשְׂרַף בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ		אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ

עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ		אוֹי
כִּי נֻטַּל כְּבוֹד מַאֲוַיֵּנוּ		אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ

עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם		אוֹי
כִּי נִתַּן עָלָיו שִׁקּוּץ מְשׁוֹמֵם		אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ

אַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב		כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר
לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ		תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים
הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה		חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם
כִּי אִם מָאֹס מְאַסְתָּנוּ		קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד מְאֹד
הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה		חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם

על הפיוט

קינה זו פותחת את הקינות של ליל תשעה באב בקהילות אשכנז ומזרח אירופה.
מנהג עתיק הוא לחזור שוב על הפרק האחרון במגילת איכה (פרק ה) ובין פסוק ופסוק לומר 'אוי' ו'אוי מה היה לנו'. הקינה הזו היא שילוב של הפרק האחרון במגילת איכה עם המנהג הזה. המשורר האנונימי פותח את הקינה בפסוקים הראשונים של פרק ה באיכה וחותם בפסוקים האחרונים של הפרק. מרכזה של הקינה הוא החלק הראשון של כל פסוק ופסוק מפרק זה - כל שורה בקינה פותחת בחלק הראשון של פסוקי פרק ה באיכה כסדרם ואז נאמרת אנחת אוֹי. חלקה השני של השורה הוא מלות המשורר עצמו, הפותח כל שורה במלת כִּי - כהסבר על מה ולמה הסבל והחורבן - וחותם באנחת אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ. לכל פסוק הלקוח מהמגילה והמתאר את החורבן נותן המשורר הסבר כיצד חטאיהם של ישראל המיטו על ראשם את הפורענות והחורבן.
כך מהווה הקינה הזו גשר בין הקינה המקראית - הן בכך שהיא מצויה בין מגילת איכה (מאחוריה) ובין שאר הקינות לתשעה באב (לפניה) והן בכך שהיא משלבת בתוכה את פסוקי הפרק האחרון מצד אחד ואת קינת המשורר מצד שני, יחד עם אנחות השבר והצער שנהוג היה לאומרן בין פסוק לפסוק בקריאת הפרק האחרון של מגילת איכה.

דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות

פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר

מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר

החיפוש באתר זה הוא בשיתוף