English
 
   שתף
על הפיוט אמנות השיר פירוש עיון בפיוט על המחבר מדרש פיוט אישי כיתבי יד ודפוסים עתיקים גרסת הדפסה  
 
 
 
זכור ה' ליהודה ואפרים מחבר לא ידוע
זְכֹר יְיָ לִיהוּדָה וְאֶפְרַיִם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ דָּמָם כַּמַּיִם
סְבִיבוֹת סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם
זְכֹר יְיָ לִמְשִׁיחַ הַנִּקְרָאאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת גּוּפוֹ כִּכְבָרָה
וְלֹא נוֹתַר חֵץ אֲשֶׁר בּוֹ לֹא יָרָהלָכֵן עָלָיו אֶבְכֶּה בְּנֶפֶשׁ מָרָה
לְשֶּׁבֶר זֶה רָפוּ כָל יָדַיִםסְבִיבוֹת סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם
זְכֹר יְיָ לִשְּׁמוֹנִים אֶלֶף אֲצִילִיםאֲשֶׁר בָּרְחוּ וְהָלְכוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים
וְעֵת רָאוּם תָּקְעוּ שָׁם אֹהָלִיםעִם מַאֲכָל וּנְפוּחִים הַנְּבָלִים
וּבַצָּמָא הִשְׁקוּם מִבְּלִי מַיִםסְבִיבוֹת סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם
זְכֹר יְיָ לְאָבוֹת וּפְרָחִיםאֲשֶׁר הָרַג רָשָׁע שַׂר טַבָּחִים
בְּדַם כֹּהֵן הַמַּקְרִיב הַזְּבָחִיםוְגַם צָדָם כְּצִפֳּרִים אֶל פַּחִים
לְשֶׁבֶר זֶה תִּצַּלְנָה אָזְנַיִםסְבִיבוֹת סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם
זְכֹר יְיָ לְאַלְמָנָה הַצְּנוּעָהאֲשֶׁר הָרְגוּ אֶת בָּנֶיהָ שִׁבְעָה
בְּנֵי עַוְלָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָהוְהִיא עַצְמָהּ נָפְלָה וְגַם שָׁקְעָה
וְעַל אֵלֶּה יֶהֱמוּ כָל מֵעַיִםסְבִיבוֹת סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם
זְכֹר יְיָ לַעֲשָׂרָה הַיְּשִׁישִׁיםאֲשֶׁר נָפְלוּ בִּידֵי אֲדוֹנִים קָשִׁים
לַחֶרֶב וּלְלַהֶבֶת אִשִּׁיםוְהִפְשִׁיטוּם כְּאֵילִים וּתְיָשִׁים
עַל קְדֻשַּׁת שֵׁם שׁוֹכֵן שָׁמַיִםסְבִיבוֹת סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם

גרסת הדפסה
 
על הפיוט
   העם היהודי הוא עם של זיכרון, עם שזוכר ומצוּוה לזכור ולהזכיר, להעביר הלאה. הזיכרון הוא הקושר ומחבר בין דור לדור. הזיכרון המחייה את העם ושומר עליו בדורות של ריחוק וגעגוע.
קינה זו, הנאמרת בקהילות הספרדיות בתפילת שחרית של תשעה באב, סובבת כולה סביב הזיכרון. זְכֹר! זְכֹר! מצווה המקונן בכל בית ובית - תביעה המופנית לא כלפי היחיד או הכלל, אלא כלפי רבונו של עולם. ציווי המקפל בתוכו תביעה - אנחנו זוכרים. עכשיו - תזכור גם אתה!
הזיכרון העל-זמני אורג יחד את הצרות והפורענויות הגדולות של עם ישראל לאורך הדורות. כך ארוגים בקינה זו יחד חורבן בית ראשון, עשרת הרוגי מלכות ומעשה חנה ושבעת בניה בימי מלכות יוון. החתימה של כל בית ובית היא באזכור של חלקיק פסוק מתהלים עט - סְבִיבוֹת סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם. גם כאן נשען המקונן על הזיכרון. אמירת פסוק זה מעלה בזיכרון את המזמור כולו, מזמור המקונן על חורבן ירושלים, הנאמר בשלמותו בתשעה באב: מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַם לְעִיִּים: נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ: שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַם וְאֵין קוֹבֵר...
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום