פיוט סליחות קדום מתוך תפילת מוסף של יום הכיפורים. הלחן הספרדי של הפיוט מוכר מאד ובימינו הוא מושר גם בקרב קהילות תפילה מתחדשות וקהילות אשכנזיות צעירות.
שירת הפיוט היא רגע משחרר ועליז במקצת בתוך אוירת כובד הראש של יום הכיפורים. החזן ומתפללים מהקהל, בהם ילדים, שרים כל אחד בית מהפיוט, והקהל משיב בשירת מענה – 'מי אל כמוך'. לעתים מגוונים ומחליפים לחנים בין הבתים. בקהילות האשכנזיות המסורתיות אומרים את כל הפיוט בלחש, ללא לחן.
הפיוט מתאר את מידותיו והנהגותיו של האל על פי סדר הא"ב, כאשר כל שורה נחתמת במלים "מי אל כמוך". בדרך כלל מושר הפיוט כשירת מענה – החזן או אחד המתפללים שר והקהל עונה לו בשירת המלים "מי אל כמוך". נוהגים גם לכבד באמירת הפיוט את המתפללים, כך שכל שורה מושרת מפי אחד מציבור המתפללים. בדרך כלל שירת הפיוט היא אחד מרגעי השיא בתפילה, והוא מושר בחדווה ובהתלהבות ע"י קהל המתפללים.
הפיוט שייך לסוגת פיוטי "מי אל כמוך", פיוטים שנועדו לעטר את אמירת פסוקי "מי אל כמוך", המופיעים בספר מיכה (ז, יח-כ) ומונים את י"ג מידות הרחמים של הקב"ה.