פיוט מתוך סדר הסליחות במנהגים הספרדיים, שמחברו אינו ידוע. הוא כתוב לפי סדר הא"ב ומשופע בשיבוצים מן המקרא, בעיקר מספר תהלים.
בדרך כלל מושר הפיוט לסירוגין ע"י סולן מתחלף וקהל. כיוון שהפיוט ארוך למדי (23 בתים) נהוג לחלקו בין קהל המתפללים, בהם ילדים. הסולן התורן שר בית אחד, הקהל עונה לו בשירת הבית הבא וחוזר חלילה. לא רק הסולנים מתחלים אלא גם הלחנים. מדי כמה בתים מתחף הלחן, בדרך כלל בהתאמה לטקסט – בתים שמחים יותר יזכו ללחן קצבי ובתים בעלי אופי של בקשה או תחינה יקבלו לחן נוגה ואטי במקצת. מבית לבית צוברת השירה תאוצה והפיוט מושר בעוצמה הולכת וגוברת.