פיוט לשמחת תורה שהיה נפוץ מאד בקרב הספרדים בארצות הבלקן. לפי דוידזון (אוצר השירה והפיוט) הודפס השיר לראשונה בשנת 1622 בוונציה בספר "שומרים לבוקר". הלחן כנראה קדום ובמקורות שונים הוא מופיע בציון הלחן הספרדי המקורי - "על פי לחן הרומנסה 'אין קאמפוס דורמיה'". בדרך כלל נוהגים לשיר אותו יחד עם "צמאה נפשי" כיוון ששניהם באותו מקאם. "צמאה נפשי" של ר' אברהם אבן עזרא הוא רשות לשמחת תורה. יכול להיות שהקישור בין שני השירים, שנולד משיקולים מוסיקליים, הוא שהביא לכך שגם "תרומם בת רמה" הפך להיות שיר המושר בשמחת תורה, שכן מצד התוכן אין בו התייחסות מיוחדת לחג זה. השיר, כמו שירים רבים אחרים, עוסק בבקשת גאולה לעם המושפל והדל ולארצו, ציון החרבה, ומלווה בבקשת נקמה במחריבי המקדש והארץ.
מחבר לא ידוע
