English
 
   שתף
על הפיוט אמנות השיר פירוש עיון בפיוט על המחבר מדרש פיוט אישי כיתבי יד ודפוסים עתיקים גרסת הדפסה  
 
 
 
אמר ר' עקיבא אשריכם ישראל משנה יומא ח, י
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא
אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל
לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִין
וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם
אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם...
וְאוֹמֵר, (ירמיה יז) "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ" -
מַה מִּקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים
אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל

גרסת הדפסה
 
על הפיוט
   טקסט זה, המושר בל"ג בעומר על ידי חסידים הן במירון הן ליד מדורות שונות, אינו פיוט במובן הרגיל. הוא משנה. בו נחתמת מסכת יומא במשנה, ויש בו כדי לאפיין בעוצמה רבה גם את עיצומו של יום הכיפורים – האל עצמו ועיצומו של יום הכיפורים, יש בהם כדי לטהר את ישראל כמקוה של מים טהורים, ובכך תקוותם של ישראל.
ואולם שיר זה, כאמור אינו מושר ביום הכיפורים אלא דווקא בהילולות של ל"ג בעומר. מדוע?
הקשר בין דבריו של ר' עקיבא לבין ל"ג בעומר עובר, כנראה, דרך דמותו של ר' שמעון בר יוחאי, תלמידו, שלפי המסורת ל"ג בעומר הוא יום פטירתו. כך מובא בתלמוד הבבלי (גטין סז, ע"א): "וכן אמר רבי שמעון לתלמידיו: בניי, שְנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של רבי עקיבא". כלומר ר' שמעון בר יוחאי העיד על תורתו שלו, שהיא תמצית-תמציתה של תורת רבו, ר' עקיבא.
סיבה אחרת לשירת שיר זה בל"ג בעומר נעוצה בכך שלפי ספרי ההלכה הראשונים, ביום זה פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות (ראו למשל המאירי בספרו 'בית הבחירה' למסכת יבמות, וכן נמצא בספר 'המנהיג' בשם רבנו זרחיה הלוי).
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום