Piyut

הפכו לדף הבית	English
לחיפוש מתקדם

מאגר הפיוטים

מדריך לעולם הפיוט


יום שבת קודש הוא סימן יהונתן חזק

יוֹם שַׁבָּת קוֹדֶשׁ הוּא

אַשְׁרֵי הָאִישׁ שׁוֹמְרֵהוּ

וְעַל הַיַּיִן זָכְרֵהוּ

וְאַל יָשִׂים אֶל לִבּוֹ

הַכִּיס רֵק וְאֵין בּוֹ

יִשְׂמַח וְיִרְוֶה

וְאִם לֹוֶה

הַצּוּר יִפְרַע אֶת חוֹבוֹ

הַבָּשָׂר יַיִן וְדָגִים

וְאַל יֶחֱסַר בְּתַעֲנוּגִים

וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לְפָנָיו צָגִים

זֶה יִהְיֶה שְׂכָרוֹ

אֲשֶׁר חָפֵץ בִּיקָרוֹ

יוֹסֵף חָצָה דָג

וּמָצָא מַרְגָּלִית בִּבְשָׂרוֹ

וְאִם שֻׁלְחָן כַּדָת עָרוּךְ

וּמַלְאָךְ אֵל יַעֲנֶה בָּרוּךְ

זֶה יִהְיֶה זְמַן אָרוּךְ

וְאוֹיְבָיו יִהְיוּ כְדוֹמֶן

וּמַלְאָךְ רַע יַעֲנֶה אָמֵן

בַּעַל כָּרְחוֹ

יְסַפֵּר שְׁבָחוֹ

שְׁמוֹ יַעֲלֶה כְּטוֹב שָׁמֶן

נָשִׁים נֵרוֹת תַּדְלִיקֶנָּה

וְחֹק נִדּוֹת תַּחֲזִיקֶנָּה

וְהַחַלּוֹת תַּסִּיקֶנָּה

יָגֵן בַּעֲדָן זְכוּתָן

יוֹם בֹּא עֵת לֵדָתָן

וְאִם לֹא עָבְרוּ

וְנִזְהָרוּ

אֲזַי קְרוֹבָה לֵדָתָן:

תְּנוּ שֶׁבַח וְשִׁירָה

לָאֵל אֲשֶׁר שַׁבָּת בָּרָא

וְלָנוּ בוֹ נָתַן תּוֹרָה

קָרָא לְמשֶׁה מַתָּנָה

בְּבֵית גְּנָזַי הִיא טְמוּנָה

לְךָ יָאֲתָה

וְקַח אוֹתָהּ

תְּנָהּ לַעֲדַת מִי מָנָה

נֶפֶשׁ כִּי נֶאֱנָחָה

בָּא שַׁבָּת בָּא מְנוּחָה

גִּיל וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה

בֵּרְכוֹ וְקִדְּשׁוֹ בְּמָן

מִלְּרֶדֶת לְעַם לֹא אַלְמָן

וְהַשַּׁבָּת

נֶפֶשׁ מְשִׁיבַת

בְּפִיסַת בָּר אֲשֶׁר טָמָן

חֻקּוֹתֶיהָ בְּמָרָה

נִצְטַוּוּ בְּאַזְהָרָה

כַּהֲרָרִים בִּשְׂעָרָה

תְּלוּיִם הִלְכוֹתֶיהָ

שׁוֹמְרֵי מִצְוֹתֶיהָ

יִנְחָלוּ

לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ

שַׁבָּת בְּצִבְאוֹתֶיהָ

זֶּה הָאוֹת אֲשֶׁר שָׂם אֵל

בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

וּבַשְּׁבִיעִי אֲשֶׁר הוֹאֵל

סַמְבַּטְיוֹן הַנָּהָר

שֶׁבְּכָל יוֹם רָץ וְנִמְהָר

יוֹכִיחַ

בּוֹ מָנוֹחַ

תָּשִׁיב לְמִין אֲשֶׁר שׁוֹאֵל

קוֹלֵי קוֹלוֹת יֶחְדָּלוּן

בְּעֵת שִׁירַי יִגְדָּלוּן

כִּי כַטַּל הֵם יִזָּלוּן

וְאַל יַסִּיגוּ גְבוּלִי

בְּאוֹרַח שִׁיר נָפַל חֶבְלִי

הִתְקוֹשְׁשׁוּ

וְאַל תְּשַׁמְּשׁוּ

בְּנֵזֶר שִׁיר שָׁפְרָה לִי

על הפיוט

זמר זה מושר בפי יהודי גרמניה בליל שבת. הפיוט משופע באמירות שמקורן בתלמוד הבבלי (בעיקר במסכת שבת) ובמדרשים, המשוכתבות כאן באופן מליצי ונרחב: כך מופיעים כאן מצד אחד תכנים הלכתיים הלבושים במחלצות פיוטיות, כגון המשנה אודות מצוות הנשים, הכוללות את הדלקת נר שבת וחובת הקידוש על היין, ומצד השני שפע של חומר אגדי, העוסק בין היתר בהבטחה כי מי שלווה עבור השבת, הקדוש ברוך הוא יפרע עליו את חובו, האגדה על שכרו של יוסף מוקיר שבת, האגדה על המלאכים המלווים את האדם בבואו בליל שבת לביתו והבוחנים אותו, האגדה המתארת את השבת כמתנה טובה המוטמנת בבית גנזיו של ה', נתינתה הראשונה של השבת במסגרת החוק והמשפט במרה, קודם מתן תורה בסיני, וכן האגדה על סמבטיון הנהר.
תשומת לבו של הקורא או השר את הפיוט נמשכת לסופו המפתיע: בבית האחרון מגלה הכותב את חששו מפני גניבת זכויותיו כיוצרו של פיוט זה...

דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות

פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר

מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר

החיפוש באתר זה הוא בשיתוף