פיוט זה, המושר על ידי האשכנזים ביום הכיפורים, כחלק מסדר העבודה, מושר בדרך כלל רק עד החרוז הפותח באות כ', ואז מדלגים אל המשפטים המסיימים ("כל אלה...").
הפיוט מכיל שלל דימויים של יופי והדר לשם תיאור מראהו המהודר של הכהן הגדול. קשה לעמוד על סדרם של דימויים אלו, שחלקם מקראיים וחלקם חז"ליים, מעבר לסידורם הטכני לפי סדר האלף-בית. אחדים מן הדימויים מופיעים במקורם כמציינים דברים של ממש, ואחרים מופיעים כבר במקורותיהם כדימויים המתייחסים לה' או לבני אדם.
בתנופה גדולה חותם פיוט זה את פיוטי סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, הנאמרים בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף ביום זה. המשפט החותם אותו מעביר את המתפלל מהמראות שבהם צפו דורו של הכהן הגדול המשרת בקודש, אל ההווה, שממנו חסרים כל אלה.
מחבר לא ידוע
