English
 
   שתף
על הפיוט אמנות השיר פירוש עיון בפיוט על המחבר מדרש פיוט אישי כיתבי יד ודפוסים עתיקים גרסת הדפסה  
 
 
 
אחד יחיד ומיוחד ר' אביגדור קרא
פראגמאה 15
אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד אֵלנִדְרָשׁ לְבַר לֵבָב שׁוֹאֵל
אַךְ טוֹב אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵלהַלְלוּיָהּ
בּוֹרֵא כָּל מֶמֶשׁ מִתֹּהוּאִם יֵשׁ פּוֹעֵל כְּמַעֲשֵׂהוּ
מִי הוּא זֶה וְאֵיזֶהוּהַלְלוּיָהּ
יְהוּדִי נוֹצְרִי עֲרָבִי בִּינָה לֹא נִרְאֵת לְאֵל כָּל תְּמוּנָה
דְרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָההַלְלוּיָהּ
גּוּף אֵין לוֹ גַּם דָּם וּבָשָׂרוּבִידֵי אָדָם לֹא נִמְסָר
אֱמֻנַת שְׁבָטִים שְׁנֵים עָשָׂרהַלְלוּיָהּ
דָּת תּוֹרָתוֹ הֶחְכִּימָנוּבְּתַרְיַ"ג מִצְוֹת הִכְתִּירָנוּ
הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּהַלְלוּיָהּ
וּבְיוֹם שַׁבָּת וּבְרִית מִילָהבְּאוֹתוֹת [בְּאוֹרוֹת] עָלֵינוּ נִגְלָה
לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּההַלְלוּיָהּ
רָז הָאֱמוּנָה בְּכָל הָאִיִּיםלֹא נִמְצֵאת רַק בָּעִבְרִיִים
הַבָּמוֹת תִּהְיֶינָה לְעִיִּיםהַלְלוּיָהּ
קֵינִי נַעֲמָן גַּם עֹבַדְיָהרָחָב נַעֲמָה וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה
נִכְנְסוּ בְּדַת תּוּשִׁיָּההַלְלוּיָהּ
רוֹדְפֵי יֹשֶׁר בְּכַוָּנָה הֵם נִמְסָרִים בְּסַכָּנָה
אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָאהַלְלוּיָהּ
אָדוֹן בְּכָל שְׁלֵמוּת מוּשְׁלָםבָּרֵךְ עַמְּךָ כֻּלָּם
מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָםהַלְלוּיָהּ

גרסת הדפסה 		 
על הפיוט
   זהו הפיוט היחיד שהתקבל בקהילות אשכנז לכבוד עליית החתן לתורה. הפיוט הושר לאחר שהחתן בירך את ברכות התורה לאחר קריאתו, ולפני שבירכוהו ב'מי שבירך'. בכל הקהילות זימרו זמר זה בשבת שלפני החופה. בקהילות רבות שרו אותו גם בשבת שלאחר החופה ובשבת שלאחר האירוסין. כמו כן, היו מנהגים ששרו אותו לכבוד חתן בראשית וחתן תורה בשמחת תורה.
בדורות האחרונים הפיוט כבר לא היה מוכר בקהילות מזרח אירופה, ולא הודפס בהן. בחלקן הכירו רק את החרוז הפותח שלו, ולעתים – תוך כדי שיבושים.
הפיוט נכתב על ידי ר' אביגדור קרא, שנחשב לאחרון פיטני אשכנז הראשונים. ר' אביגדור קרא, שהיה תלמיד חכם בנגלה ובנסתר, כיהן כרבה של פראג ונהרג על קידוש השם בשנת 1493.
הפיוט אינו מכיל כל רמזים לחתן או לחתונה, ואכן בפרסומו הראשון נכתב כי הוא "פיוט יפה", אך לא נאמר דבר על הפונקציה שמילא. רק בדפוסים שהופיעו לאחר עשרות שנים בסדרי ברכת המזון נזכר הפיוט כ"זמר נאה לחתן". המשורר חיבר גם גרסה מקבילה לפיוט זה ביידיש דייטש, שלא נפוצה.
הפיוט עוסק באמונת הייחוד. לפי המסופר בכמה מקורות, כותבו, ר' אביגדור קרא, היה מקורב למלך בוהמיה וונצל הרביעי, ואף שיכנע אותו באמיתות אמונת ישראל. בשל עיסוק זה, חיבר ר' אביגדור את פיוטי האמונה הן בעברית הן בלשון המדוברת.
את מקומו של פיוט העוסק בתכנים של אמונה בהקשר של חתונה מסביר ב"ש המבורגר במאמרו "זמר לחתן בעלותו לתורה" (שרשי מנהג אשכנז, עמ' 365-417), בכך שדווקא בעת התגברות השמחה והאהבה, יש להפנות את רגשות הלב החמים אל בורא עולם.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום