English
 
   שתף
על הפיוט אמנות השיר פירוש עיון בפיוט על המחבר מדרש פיוט אישי כיתבי יד ודפוסים עתיקים גרסת הדפסה  
 
 
 
שירת הים שמות ט"ו
אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר
אָשִׁירָה לַּה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה
זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמֲמֶנְהוּ
ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ
מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף
תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן
יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב
וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ
וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים
קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם
אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל
תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי
נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים
מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ
נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא
נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ
נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ
שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז ישְׁבֵי פְּלָשֶׁת.
אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד
נָמֹגוּ כֹּל ישְׁבֵי כְנָעַן
תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן
עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ
תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה'
מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ
ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד
כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם
וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם

גרסת הדפסה
 
על הפיוט
   שירת הים, אותה שרו ישראל לאחר שנבקע להם ים סוף, ולאחר שטבעו מצרים הרודפים אחריהם, היא אֵם כל השירות העבריות. שירה זו שפרצה מהעם החדש ברגע של משבר וגאולה כה ממשיים, נקבעה להיאמר מדי בוקר על ידי העם לדורותיו.
מתוך הזכרת הנסים שאירעו לישראל עם לידתם כעם, מצהירים המתפללים מדי בוקר בסוף השירה הזאת את שהצהירו העוברים בין גזרי ים סוף – ה' ימלוך לעולם ועד.
בכל המנהגים אומרים את שירת הים בכל בוקר בסיום פסוקי דזמרא. המנהג לומר שירה זו הוא מנהג קדמונים, אף כי אינו מצוי בכל הסידורים הקדומים ונראה שבעבר היו מקומות בהם נהגו לומר שירה זו רק בשבת. אבל כבר בספר המנהיג (לר' אברהם בן נתן הירחי, פרובנס, המאה ה-12) מוזכר המנהג לומר שירת הים בכל יום וכך מוזכר גם בזוהר (שמות נד, ב).
בשתי נקודות זמן מודגשת במיוחד נוכחותה של שירת הים: בשבת 'שירה', היא השבת שבה נקראת בתורה פרשת 'בשלח', שבה נתונה שירה זו, ובשביעי של פסח, הוא התאריך שלפי המסורת אירעה בו קריעת הים.
לקהילות שונות מנהגים ייחודיים לקריאת שירת הים במועדים הללו. בקהילות הספרדיות נוהגים לשיר את השירה בניגון מיוחד. בשבת 'שירה', שהיא לעולם סמוכה לט"ו בשבט וחלה בתוך 'עונת הבקשות' מקיימים אירוע חגיגי במיוחד של שירת הבקשות עם פייטנים אורחים ורוב עם. בקהילות אירופה ובקהילות האשכנזיות בארץ נוהגים בליל שביעי של פסח להתכנס במקומות שיש בהם מקווי מים או בבית הכנסת, שם מעמידים גיגית ובה מים, ולשיר בניגון מיוחד שירה זו כשירת מענה, לפי המדרשים המתארים את שירת משה וישראל וכן את שירת מרים וישראל כשירת חזן וקהל העונה לו בפזמון חוזר.
יש לציין כי גם כתיבתה של השירה בספר התורה ייחודית היא. צורתה המרווחת, שבה מחלקים את השורה לשתי צלעות וביניהן רווח, ואת השורה שלאחריה מחלקים לשלוש צלעות, וביניהן שני רווחים, קרויה בתלמוד הבבלי (מגילה טז ע"ב) אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום