פיוט משירת הבקשות במנהג ספרד-ירושלים. מחבר הפיוט, ר' מרדכי עבאדי (המאה ה-19), מן הפייטנים הבולטים בקורפוס הפיוטים המרכיב את 'שירת הבקשות', שיקע את שמו בראשי הטורים ('אני הוא מרדכי בן ליעקוב עבאדי חזק אמץ').
'אני אספר' מרצה את הלכות שבת, ולפיכך יש לראותו כחוליה נוספת בשרשרת שירי ההלכה הנוהגים במסורת הפיוט למן ימי ר' סעדיה גאון (בבל, המאה התשיעית). בניסוחים שיריים ובחריזה הוא מפרט את המלאכות האסורות בשבת, ובכך מקל את קליטתן וזכירתן. הוא אף מציין מצבים מסוימים בהם יש לעשות מלאכה ללא דיחוי – למשל במקרה של אשה הרה: "יוֹלֵדָה מֻתֶּרֶת / אָח מְבַעֶרֶת / טַבּוּר קוֹשֶׁרֶת / אֵלּוּ קְשָׁרִים". חינו של הפיוט, כך נדמה, טמון דווקא באי-הסדר בו מובאות הלכות שבת; הפייטן משלב מלאכות מתחומים שונים, הוא אינו נצמד בהכרח לסדר המלאכות המצוין במשנה במסכת שבת, ואינו מבחין בארגון חומריו בין 'אבות מלאכה' ל'תולדותיהן'; בצד זאת, הוא משלב בדברי ההלכה גם עניינים אחרים, כהבטחה המבוססת על דברי חז"ל: "חָפֵץ בִּכְבוֹדוֹ / עֹשֶׁר בְּצִדּוֹ / עוֹלָם בָּא נֶגְדּוֹ / שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת".