על השיר אמנות השיר פירוש עיון בפיוט על המחבר מדרש פיוט אישי כיתבי יד ודפוסים עתיקים גרסת הדפסה  
 
 
 
מי נשקני מנשיקות אהבה ר' שלום שבזי
תימןמאה 17
מִי נִשְּׁקַנִי מִנְּשִׁיקוֹת אַהֲבָה
בִּנְוֵה חֲדַר מֶלֶךְ גְּבוּלִי נָסְבָה
שַׁחַר וְהִנֵּה בָא יְדִיד נַפְשִׁי בְּחֵן
וַתֶּהֱמֶה נַפְשִׁי לְמוּלוֹ קָרְבָה
לוּלֵי הֱעִירַנִי בְּחֶמְלָה לַעֲמֹד
נִתְפָּרְדָה מֶנִּי וְגּוּפִי עָזְבָה
מַה זֶּה יְחִידָתִי מְזָגַי תִּרְכְּסִי
וַאְנִי גְּוִיָּתִי בְּחַסְדֵּךְ נִצְּבָה
בִּינוּ שְׂרִידֵי הַזְּמָן הִתְחַבְּרוּת
הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ בְּיוֹם שֶׁשָּׂגְבָה
נָחַת בְּסוֹד תּוֹרָה וּמִצְוֹת קָנְתָה
שַׁלְמוּת וְגַם שֵׁם טוֹב לְשִׂכְלִי הִרְהֲבָה
יוֹם תִּכְסְפָה לַחְזוֹר תְּסוֹבֵב גַּלְגְּלִי
בֵּין מַלְאֲכֵי דֶגֶל מְטַטְרוֹן שַׂר צְבָא
וִדּוּי דְּבָרִים קַבְּלָה יָהּ יוֹצְרִי
עַבְדָּךְ בְּעֵת רָצוֹן לְחַיִּים תִּכְתְּבָה
סֶפֶק לְגוֹזָלַי תְּזָמֵּן לִי בְּטוֹב
גַּם תֶּאֱפַן יָהְבִּי וְשַׁוְעִי תִּקְשְׁבָה
פּוֹדֶה וּמַצִּיל לַעֲנִיִּים כּוֹאֲבִים
חוּן עַל יְלוּד מַשְׁתָּא בְּפִתְחָךְ יִסְבְּבָה
אָנָּא
 
נוסח השיר על פי דיואן צרור המור, צמח קיסר
גרסת הדפסה
 
על השיר
   פיוט משל ר' שלום שבזי (המאה ה-17), גדול משוררי תימן; שם הפייטן חתום בראשי המחרוזות – משלם בן יוסף – ובטור האחרון אף מזדהה הדובר כפייטן עצמו במלים 'יְלוּד מַשְׁתָּא', שפירושן 'בן משפחת משתא'.
הפיוט משלב בתוכו שני עניינים, מעשה אורג: תחילתו כפיוט הודאה על השבת הנפש לגוף עם שחר; הדובר מתעורר בבוקר בנשיקת אהבה, נשיקת האל הרחום המקיצה את הגוף משנתו ומחייבת את הנפש להישאר בו, ולא להתאחד עדיין עם בוראה. סופו של הפיוט בבקשה חומרית דווקא: המשורר, מבקש מזון לילדיו הרכים, פרנסה טובה, רווח והצלה.
כיצד משתלבים שני העניינים זה בזה? כיצד מפרנס אותם הפיוט האחד? משוררנו נקט כאן דרך מיוחדת: מתיאור הנפש המשתוקקת ונכספת לבוראה בכל לילה – ובינתיים מקיימת את גופו והווייתו וממלאה אותה תורה ומצוות – עובר הוא ליום הדין, יום המוות, בו תבקש נפשו את מקומה אצל כסא הכבוד. אך לעת עתה, מבקש המשורר, טרם בו יום המיתה - חמול נא עלי, וגזור דיני – דין גופי ובשרי – לחיים ולשלום; שנות חיים עוד לפני, וילדים לדאוג להם. כריכת שני צדדי הקיום יחד, ברצף לשוני אחד ודחוס, משווה לפיוטנו אופי של תפילה נרגשת – תפילה שיסודה בתנועה משמים לארץ, מהשתוקקות הנפש אל חיי המעשה.
   
תימן ראשי | פיוט ושירה | גלריית וידאו | מאמרים | רדיו תימן | אודות
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

מכון בן צבי רננות קהילות שרות הספריה הלאומית ארכיון הצליל בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית משרד החינוך מנהל תרבות אקום