נוסח השיר על פי סידור בני רומי (למעט הצעת תיקון נוסח בטור השלישי של המחרוזת השניה – "כְּחַל" במקום "סְּחַל")
על הפיוט
פיוט חתונה ייחודי למסורת איטליה, המושר ככל הנראה בזמן החופה במהלך ברכות הנישואין. מחברו של השיר הוא ר' שמואל ארקוולטי, רבה של קהילת פדובה שבאיטליה בסוף המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17, משורר ומדקדק.
הפיוט מעלה על נס את שמחת החתונה; בלשון עשירה, ותוך שימוש בתבניות שירה משוכללות שהורישה שירת ספרד בימי תור הזהב, מבליט הפייטן את ערכם של המשמחים את בני הזוג, מהלל את יופיה של הכלה ומשבח אותה בעיני כל רואיה, וחותם בתפילה לגאולת העם. החתונה מעפילה בשיר אל מעבר להקשר המקומי והמסוים שלה ומקבלת משמעות על-היסטורית המתקשרת למתן תורה, לעבודת הקרבנות בבית המקדש, ולבנייתה המחודשת של ירושלים החרבה; זאת, בהשראת סוגיה תלמודית מפורסמת ממסכת ברכות (ו, ע"ב), אשר המחרוזת הראשונה של הפיוט אינה אלא ניסוח שירי שלה: "ואמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו – עובר בחמשה קולות... ואם משמחו מה שכרו? – אמר רבי יהושע בן לוי: זוכה לתורה שניתנה בחמשה קולות... רבי אבהו אמר: כאילו הקריב תודה... רב נחמן בר יצחק אמר: כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים.