English
 
   שתף
על הפיוט אמנות השיר פירוש עיון בפיוט על המחבר מדרש פיוט אישי כיתבי יד ודפוסים עתיקים גרסת הדפסה  
 
 
 
קחי כנור ר' שמואל ארקוולטי
איטליהמאה 16-17
קְחִי כִּנּוֹרשְׂאִי גִילָהעֲדַת אֵל חַי בְּקוֹל צָהֳלָה
וְהַרְבִּי שִׁירמְאֹד נַעֲלָהלְקוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה
מְשׂוֹשׂ חָתָןיְהִי אֵיתָןלְשׁוּשְׁבִינָיו בְּסוֹד תּוֹרָה
וְהַקּוֹלוֹתתָּמוּר קוֹלוֹתנְתוֹנִים הֵם לְעַם נִבְרָא
וְנֶחְשָׁבִיםכְּמַקְרִיבִיםיְקַר בָּרִים לְאֵל נוֹרָא
וּבוֹנִים לָהּלְמַפֵּלָהלְשֵׁם לְפָאֵר וְלִתְהִלָּה
וּבִתְרוּעָהגְדוֹל דֵּעָהיְהִי סוֹבֵב כְּאִישׁ טוֹחֵן
הֲדַר כַּלָּהוְחֵן חֵן לָהּוְזִיו יָפְיָהּ יְהִי בוֹחֵן
וְהוֹד תִּנְחַלדְּלָא כְּחַלוְלֹא שְׁרָק וְיַעֲלַת חֵן
וְאֶל מוּלָהּכְּבוֹד בַּעְלָהּוּבִימִינָהּ וּבִשְׂמֹאלָהּ
שְׁנֵי דּוֹדִיםמְכֻבָּדִיםבְּרִית שָׁלוֹם בְּמִשְׁכָּנָם
בְּרֹב בָּנִיםמְהוּגָנִיםוְאֵין רָזוֹן בְּמִשְׁמַנָּם
עֲלִיצוֹתָםוְשִׂמְחָתָםבְּיִצְהָרָם וְגַם יֵינָם
וְהַכַּלָּהבְּלִי עַצְלָהתְּשָׁרֵת אֶת בַּעְלָהּ
נְתַנֶּה שִׁירוְגַם נָשִׁירלְאֵל עֶלְיוֹן תְּהִלָתוֹ
וְיָחוֹן עַםאֲשֶׁר נִפְעַםכְּמוֹ כָּתוּב בְּסִפְרָתוֹ
וּמִקְדָּשׁוֹמְעוֹן קָדְשׁוֹיְכִינֵהוּ כְּדִבְרָתוֹ
וְתָחִישׁ לָהּמְהֻלָּלָהלְהַקְרִיב שַׁי וְדֵי עוֹלָה
 
נוסח השיר על פי סידור בני רומי (למעט הצעת תיקון נוסח בטור השלישי של המחרוזת השניה – "כְּחַל" במקום "סְּחַל")
גרסת הדפסה 		 
על הפיוט
   פיוט חתונה ייחודי למסורת איטליה, המושר ככל הנראה בזמן החופה במהלך ברכות הנישואין. מחברו של השיר הוא ר' שמואל ארקוולטי, רבה של קהילת פדובה שבאיטליה בסוף המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17, משורר ומדקדק.
הפיוט מעלה על נס את שמחת החתונה; בלשון עשירה, ותוך שימוש בתבניות שירה משוכללות שהורישה שירת ספרד בימי תור הזהב, מבליט הפייטן את ערכם של המשמחים את בני הזוג, מהלל את יופיה של הכלה ומשבח אותה בעיני כל רואיה, וחותם בתפילה לגאולת העם. החתונה מעפילה בשיר אל מעבר להקשר המקומי והמסוים שלה ומקבלת משמעות על-היסטורית המתקשרת למתן תורה, לעבודת הקרבנות בבית המקדש, ולבנייתה המחודשת של ירושלים החרבה; זאת, בהשראת סוגיה תלמודית מפורסמת ממסכת ברכות (ו, ע"ב), אשר המחרוזת הראשונה של הפיוט אינה אלא ניסוח שירי שלה: "ואמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו – עובר בחמשה קולות... ואם משמחו מה שכרו? – אמר רבי יהושע בן לוי: זוכה לתורה שניתנה בחמשה קולות... רבי אבהו אמר: כאילו הקריב תודה... רב נחמן בר יצחק אמר: כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים.		    


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום