English
 
   שתף
על הפיוט אמנות השיר פירוש עיון בפיוט על המחבר מדרש פיוט אישי כיתבי יד ודפוסים עתיקים גרסת הדפסה  
 
 
 
אשרי עין ראתה שושנת השרון ר' שלמה אבן גבירול
ספרד מאה 11
אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָל אֵלֶּה
הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ
אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָהשׁוֹשַׁנַּת הַשָּׁרוֹן
וְהַכָּבוֹד מְחוֹפֵףכְּשֵׁזֶר עֲנָק עַל גָּרוֹן
וְהַכֹּהֵןשָׁבוּץ בְּהוֹד אַבְנֵי זִכָּרוֹן
אֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן
אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָהלְוִיִּים וְעַם נִזְהָרוּ
וְהַכָּבוֹד מְחוֹפֵףכְּלַבּוֹת אוֹר יִזְהָרוּ
וְהַכֹּהֵןלוֹהֵג לְעַם אֵלָיו יִנְהָרוּ
מִכָּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ
אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָהמְלֹא מִקְדָּשׁ וְרִצְפָתוֹ
וְהַכָּבוֹד מְחוֹפֵףכְּמֶלֶךְ בְּתוֹךְ חֻפָּתוֹ
וְהַכֹּהֵןמְדַבֵּר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ בִּשְׂפָתוֹ
וְהָעָם אוֹמְרִים בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ
אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָההוֹד הֵיכָל וְהַדְרָתוֹ
וְהַכָּבוֹד מְחוֹפֵףכְּהִלַּת אוֹר בְּטִירָתוֹ
וְהַכֹּהֵןהֵבִיא כַף וּמַחְתָּה בְּיִקְרָתוֹ
וְאַחֲרֵי כֵן יוֹצֵא כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ
אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָהקִיר אוּלָם הֶחָבִיב
וְהַכָּבוֹד מְחוֹפֵףכְּקֶרֶן נֹגַהּ וּשְׁבִיב
וְהַכֹּהֵןקוֹרֵא בְלֶקַח יִזַּל כִּרְבִיב
וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים סָבִיב
אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָהטִירַת יִקְרַת פֶּלֶךְ
וְהַכָּבוֹד מְחוֹפֵףכְּטֶכֶס עַל רֹאשׁ מֶלֶךְ
וְהַכֹּהֵן טוֹפֵף וְכֹה וָכֹה מִתְהַלֵּךְ
וְהַסְּגָנִים אַחֲרָיו בְּרֹב עַם הַדְרַת מֶלֶךְ
אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָהנֹגַהּ חוּט כִּנְגוֹהִים
וְהַכָּבוֹד מְחוֹפֵףכְּנֶגֶד צָמִים וְצֵהִים
וְהַכֹּהֵןנוֹאֵם סְלִיחַת שׁוֹכֵן גְּבוֹהִים
וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים
 
נוסח השיר על פי דב ירדן, שירי הקדש לר' שלמה אבן גבירול
גרסת הדפסה 		 
על הפיוט
   פיוט הנאמר במסגרת 'סדר העבודה' שבתפילת מוסף של יום הכיפורים, במנהג הקהילות הספרדיות. זהו אחד מבין כמה פיוטים שחיברו פייטני ספרד (רשב"ג, ריה"ל, ראב"ע) סביב המשפט הקדום - אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָּל אֵלֶּה הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ, המעביר את המתפללים מן הזכרונות הנשגבים של עבודת המקדש ביום הכיפורים בעבר, לעבר שורת פיוטים דמויי קינות, המבטאים את החסר שבהווה היהודי.
המשפט - אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָּל אֵלֶּה הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ - משמש כמסגרת לכל בית - חלקו הראשון - אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָּל אֵלֶּה - פותח כל בית בהיזכרות הוויזואלית המתפעמת במקדש, בנוכחותו של הכבוד האלוקי המתוארת בדימויים שונים, ובעבודת הקודש של הכהן הגדול ביום הכיפורים בו. אולם בסוף כל בית חוזר הקהל על החלק האחר של המשפט, המבטא את דאבון הנפש נוכח ההווה והיעדר כל אלה - הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ .
לאחר כל אחת משלוש הפתיחות הקבועות שבכל בית: "אשרי עין ראתה...", והכבוד מחופף כ...", "והכהן" - מופיע האקרוסטיכון המשולש שלמה קטן, הרומז לשם כותב הפיוט, ר' שלמה אבן גבירול.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום