English
 
   שתף
על הפיוט אמנות השיר פירוש עיון בפיוט על המחבר מדרש פיוט אישי כיתבי יד ודפוסים עתיקים גרסת הדפסה  
 
 
 
אף ברי ר' אלעזר בירבי קיליר
ארץ ישראלמאה 6-7
[...מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן]
אַף בְּרִי אֻתַּת שֵׁם שַׂר מָטָרלְהַעֲבִיב וּלְהַעֲנִין לְהָרִיק וּלְהַמְטַר
מַיִם אִבִּים בָּם גֵּיא לַעֲטַרלְבַל יָעָצְרוּ בְּנִשְׁיוֹן שְׁטָר
אֲמוּצִים גָּנוֹן בָּם שׁוֹאֲלֵי מָטָר
[בָּרוּךְ אַתָּה ה' מָגֵן אַבְרָהָם.
אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם ה'
מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ]
יַטְרִיחַ לְפַלֵּג מִפֶּלֶג גֶּשֶׁםלְמוֹגֵג פְּנֵי נֶשִׁי בְּצַחוֹת לֶשֶׁם
מַיִם לְאַדְּרָךְ כִּנִּיתָ בְּרֶשֶׁםלְהַרְגִּיעַ בְּרַעֲפָם לִנְפוּחֵי נֶשֶׁם
לְהַחֲיוֹת מַזְכִּירִים גְּבוּרוֹת הַגֶּשֶׁם

גרסת הדפסה
 
על הפיוט
   קטעים מתפילת הגשם הנאמרת בעדות אשכנז ביום שמיני-עצרת, ומציינת את המעבר מאמירת 'מוריד הטל' בברכת 'מחיה המתים' שבתפילת העמידה, לאמירת 'משיב הרוח ומוריד הגשם'. מחברם של שני הקטעים הראשונים – 'אף ברי' ו'יטריח' – הוא ר' אלעזר בירבי קיליר, גדול פייטני ארץ-ישראל הקדומים (המאות ה- 6-7); קטעים אלה אינם אלא שני מרכיבים בודדים ממערכת פייטנית גדולה יותר פרי עטו שנכתבה בתבנית ה'שבעתא', תבנית פייטנית קדומה שנועדה לעטר תפילות עמידה שבמקורן לא כללו אמירת 'קדושה' – תפילות ערבית, מוסף ומנחה של שבתות וחגים, ותפילות מוסף של ראשי חודשים וימי חול המועד. הפיוט 'זכר אב' הוא ככל הנראה הרחבה פרי עטו של פייטן אירופאי מאוחר יותר, והסיומת 'שאתה הוא' היא תוספת מקובלת בתפילות גשם, ואינה ייחודית לקליר דווקא. בעבר שימשו בקהילות אשכנז קטעים רבים יותר מן השבעתא המקורית של הקליר ומפיוטי ההרחבה שנוספו על גביה, אך בדורות האחרונים הצטמצם היקפה של תפילת הגשם האשכנזית עד לגיבוש המסגרת המובאת כאן, פחות או יותר.
גיבורם המרכזי של שני הקטעים הראשונים הוא מלאך בשם 'אַף בְּרִי', הממונה על הגשמים; הפייטן מתאר את תפקידו – "לְהַעֲבִיב וּלְהַעֲנִין לְהָרִיק וּלְהַמְטַר / מַיִם אִבִּים בָּם גֵּיא לַעֲטַר", ומקווה שלא יפסיק מלבצע את מלאכתו – מלאכת הפרדת מי הגשמים הניתכים על הקרקע מן הפלג האלוהי הזורם בשמים. אך לא רק מלאך ישנו כאן, אלא גם אדם מלמטה, ואלוה מלמעלה: ירידת המים מן השמים אל הארץ מאפשרת לו לפייטן לתאר את הגשם משתי זוויות מבט – זו האלוהית-השמימית, וזו האנושית-הארצית. זווית המבט הראשונה מדגישה בעיקר את עוצמתם ואימתם של המים, שנועדו להאדיר שמו של הקדוש ברוך הוא, ככתוב בתהלים (צג, ד): מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'; זווית המבט השנייה מבליטה דווקא את תקוות החיים העדינה הגלומה בגשם ובטיפותיו הנוצצות, אותן מדמה הפייטן לאבנים יקרות המחדשות פני אדמה.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום