נוסח השיר על פי דב ירדן, שירי הקדש לר' שלמה אבן גבירול
על הפיוט
פיוט 'רשות' ל'סדר העבודה' במנהג הקהילות הספרדיות, שמחברו הוא ר' שלמה אבן גבירול. פיוט אחר משלו – 'אשרי עין ראתה שושנת השרון', נאמר עם תום אמירת 'סדר העבודה'.
נסיבות אמירת הפיוט שזורות בתוכו: המלים יוֹם עָמְדִי בְּאַלְפִי וְטַפִּי... לְךָ אֶפְרֹשׂ כַּפִּי וְאַפִּי... מגלות כי שליח הציבור עומד בין חשובי הציבור והטף הרך כאחד. הוא לא רק פורש את כפיו בתפילה, אלא עומד גם ליפול על פניו, מעשה חריג, המתרחש רק בסדר העבודה של יום הכיפורים; התיאור הנהדר של עבודת הכהן הגדול בבית מקדש הממוקד בהיעדרה של עבודת הכהנים בהווה, בגלות; בקשת המשורר המתפלל שתפילתו ופיוטיו ייחשבו כערך הזבח והקרבן וכי בגדי הכהונה ישובו ויעלו על גופם של כהנים, והצניף יתנוסס שוב על ראשו של הכהן הגדול, עת ייבנה שוב המקדש ותתחדש בו העבודה בפועל.
הפיוט מורכב ועשיר מבחינת מבנהו וקישוטיו – שימוש נרחב בצימודים, מצלול עשיר, שיבוץ מקראי בכל צלעית רביעית בחתימת כל מחרוזת, חריזה מרובעת לכל מחרוזת וחריזה פנימית לכל צלעית בה; שלוש הצלעיות הראשונות בכל מחרוזת פותחות בסדר אותיות הא"ב ולאחר האות ת' מובא האקרוסטיכון של שם המחבר - שלמה גבירול.