נוסח הפיוט ע"פ דניאל גולדשמידט, הגדה של פסח ותולדותיה
על הפיוט
מקטעי הפתיחה העתיקים ביותר של ההגדה של פסח, הנאמר מיד לאחר 'מה נשתנה'. זהו אחד הקטעים הידועים ביותר של ההגדה, והוא נושא בחובו את המוטיב המרכזי של ההגדה וחג הפסח, החוזר כחוט השני במחשבה היהודית – התפיסה כי יציאת מצרים אינה נחווית רק כזיכרון היסטורי רחוק, אלא כחוויה קיומית המשפיעה על חיי יהודים בכל הזמנים.
המשפט הפותח של "עבדים היינו" נשען, בשינויים קלים, על פסוק מספר דברים, המופיע שוב בהגדה כתשובה לשאלת הבן החכם. אל הפסוק הוצמדו שתי פסקאות נוספות. הראשונה מבטאת את ההכרה בכך כי לא את אבותינו בלבד גאל הקדוש ברוך הוא, אלא אף אותנו גאל עמהם.
הפסקה השנייה מדגישה את חשיבות סיפור יציאת מצרים, גם עבור חכמים זקנים ונבונים, בהיותה האירוע המכונן בתולדות עם ישראל.
הלחן הנלמד בגני הילדים הוא לחן צעיר יחסית, שנתחבר בארץ לפני קרוב למאה שנה ע"י החלוץ שלום פוסטולסקי, בן למשפחת חסידי גור שעלה לארץ ישראל, אל קיבוץ עין חרוד. את הלחן לשיר חיבר עבור סדר הפסח בקיבוצו.
מתוך ההגדה של פסח
