English
 
   שתף
על הפיוט אמנות השיר פירוש עיון בפיוט על המחבר מדרש פיוט אישי כיתבי יד ודפוסים עתיקים גרסת הדפסה  
 
 
 
אנא כעב זדוני ר' משה אבן עזרא
ספרד מאה 11
אָנָּא כָעָב זְדוֹנִי תִמְחֵהוּ
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא
אֵיךְ יִמָּחֶה וְנִכְתַּב לְמוּל אָבִי
כִּי אֵין בְּלִבּוֹ מַחְשָׁב כְּמַחְשָׁבִי
לִמְחוֹת מֵאֲשֶׁר כָּתַב לְיוֹם רִיבִי
כִּי הַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא
נָא אִם תַּחֲקֹר וְתִפְרֹשׁ צוּר עֲלוּמָיו
אָוֶן בְּלֵילוֹ יַחֲרֹשׁ וּבְיָמָיו
וְאִם לַחֲטָאָיו תִּדְרֹשׁ וְלַאֲשָׁמָיו
מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אָשָׁם הוּא
יֶהֶרְסוּן וְיִבְנוּן בִּי רַעֲיוֹנָי
יוֹם בִּי חֲטָאַי יַעֲנוּן וּבְפָנָי
אָכֵן סְעִפַּי יְבִינוּן כִּי אֲדֹנָי
נוֹשֵׂא עָוֹן חַנּוּן וְרַחוּם הוּא
מַה לִּידִידִי וּמַלְכִּי יִסָּתֵר
וְאֶשְׁפֹּךְ עֲתֶרֶת חִכִּי וְאֵין עוֹתֵר
וְאֶשְׁאַל בְּעַד חֲלוֹם חָשְׁכִּי וְאֵין פּוֹתֵר
וְאָמַר לֹא אוּכַל כִּי חָתוּם הוּא
שׁוּבָה שִׁיבַת שְׁאֵרִית עַם הוּעַם
וּשְׁלַח מְבַשֵּׂר בַּבְּרִית לְהוֹדִיעָם
אֶת אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַזַּעַם
וְנֻחָם וְאִם לֹא עַם בִּינוֹת הוּא
הוֹסֵף יָד וְצִיר מִשְׁנֶה תַּשְׁלִיחַ
וְקֶרֶן לְנִגָּשׂ וְנַעֲנֶה תַּצְמִיחַ
יִגְבַּר וְכָל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ
וְיִוָּדַע כִּי מְשִׁיחַ אֱלֹהִים הוּא
 
נוסח הפיוט וניקודו ע"פ שירי הקדש של משה אבן עזרא, מהדורת שמעון ברנשטיין
גרסת הדפסה
 
על הפיוט
   פיוט מתוך סדר הסליחות במנהג חלק מן הקהילות הספרדיות. מחברו של הפיוט הוא ר' משה אבן עזרא, מגדולי משוררי ספרד ומי שכונה לימים 'הסלח', על שום יצירתו המסועפת והמפוארת בתחום הסליחות. הפייטן חתם בראשי המחרוזות את התיבות 'אני משה'.
כבר בראשית הפיוט, בבית החוזר על עצמו כפזמון, מפציר הדובר באלוהיו למחות את פשעיו כאילו היו ענן קל המשייט בשמים ונעלם, אף שרבים הם. אלא שמודעותו החריפה של הדובר לחומרת מעשיו אינה מניחה לו, הראשונה ובבית הראשון הוא תוהה כיצד יתכן שחטאיו יימחקו כלא היו, והרי הם כתובים וחקוקים לפני הקדוש ברוך הוא. ר' משה אבן עזרא מותיר תהייה זו בלתי-פתורה.
מי שרגילים לראות את התשובה כמעשה-קסם הפועל בהכרח את פעולתו המובטחת אצל האל, הנוקט לשם כך במידת הרחמים, עשויים להיות מופתעים מנוכחותה הלא-מתפשרת של מידת הדין בפיוטו של ר' משה אבן עזרא. באורח מעניין, החסד שמור בפיוט זה אך ורק לגאולת הכלל, שאינה זקוקה לתירוץ והצדקה. הפרט, לעומת זאת, נותר שרוי לבדו במתח שבין החטא הכתוב והתחינה הנואשת למחיקתו.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום