נוסח הפיוט וניקודו ע"פ שירי הקדש של משה אבן עזרא, מהדורת שמעון ברנשטיין
על הפיוט
פיוט מתוך סדר הסליחות במנהג חלק מן הקהילות הספרדיות. מחברו של הפיוט הוא ר' משה אבן עזרא, מגדולי משוררי ספרד ומי שכונה לימים 'הסלח', על שום יצירתו המסועפת והמפוארת בתחום הסליחות. הפייטן חתם בראשי המחרוזות את התיבות 'אני משה'.
כבר בראשית הפיוט, בבית החוזר על עצמו כפזמון, מפציר הדובר באלוהיו למחות את פשעיו כאילו היו ענן קל המשייט בשמים ונעלם, אף שרבים הם. אלא שמודעותו החריפה של הדובר לחומרת מעשיו אינה מניחה לו, הראשונה ובבית הראשון הוא תוהה כיצד יתכן שחטאיו יימחקו כלא היו, והרי הם כתובים וחקוקים לפני הקדוש ברוך הוא. ר' משה אבן עזרא מותיר תהייה זו בלתי-פתורה.
מי שרגילים לראות את התשובה כמעשה-קסם הפועל בהכרח את פעולתו המובטחת אצל האל, הנוקט לשם כך במידת הרחמים, עשויים להיות מופתעים מנוכחותה הלא-מתפשרת של מידת הדין בפיוטו של ר' משה אבן עזרא. באורח מעניין, החסד שמור בפיוט זה אך ורק לגאולת הכלל, שאינה זקוקה לתירוץ והצדקה. הפרט, לעומת זאת, נותר שרוי לבדו במתח שבין החטא הכתוב והתחינה הנואשת למחיקתו.