על השיר אמנות השיר פירוש עיון בפיוט על המחבר מדרש פיוט אישי כיתבי יד ודפוסים עתיקים גרסת הדפסה  
 
 
 
איומתי תעורר הישנים ר' שלום שבזי
תימןמאה 17
אֲיֻמָּתִי תְעוֹרֵר הַיְּשֵׁנִים לְהִתְלַמֵּד בְּסוֹד תּוֹרָה תְמִימָה
לְפָנֶיהָ בְּנֵי מַעְלָה הֲמוֹנִים וְהִיא תָשִׁיר בְּקוֹל שִׁירָה נְעִימָה
שְׁחָקִים הֵם וְגַלְגַּלִּים נְכוֹנִים יְפַת עַיִן בְּזִיוָהּ תַּעֲצִימָה
בְּחֵי נַפְשֵׁךְ צִפּוֹרֶת כְּרָמִים וְהַנְהִירִי לְאוֹר שִׂכְלִי כְּכִימָה
זְמִירוֹת שִׁיר וְהַפְצָחַת רְנָנִים וְקוֹל הַלֵּל בְּתוֹךְ קֹדֶשׁ פְּנִימָה
יְחִידָה זַכְּכִי הָרַעֲיוֹנִים וְהַזְכִּירִי זְכוּת מֹשֶׁה רְחִימָא
מְהֻדָּר בַּעֲרָפֶל וַעֲנָנִים אֲשֶׁר הִשִּׂיג לְכָל מַעְלוֹת בְּלִימָה
שְׁכִינָה לָבְשָׁה שִׁבְעִים זְקֵנִים בְּקוֹל חֶזְיוֹן וְלָהֶם הֶחֱלִימָה
תִּפְאֶרֶת שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים בְּסִינַי נִתְּנוּ לָנוּ בְּסִימָא
אַהְרֹן הוּא וּמֹשֶׁה שׁוֹשְׁבִינִים לְבַת נָדִיב וְלָהֶם חֵן תְּשִׂימָה
תְּצַו שָׁלוֹם לְכָל זֶרַע אֱמוּנִים וּמַשְׁפַּעַת לְמִזְרָחָה וְיָמָּה
אָנָּא
 
נוסח השיר על-פי דיואן אמלל שיר
גרסת הדפסה
 
על השיר
   שיר מסוג 'נַשִיד', שיר הפתיחה במסיבת שמחה. נהוג לשוררו בשבעת ימי המשתה של החתונה ויפה הוא אף לכל עת. שם מחברו, ר' שלום שבזי, חתום בראשי הטורים. הוא בנוי במשקל הרווח של שירי הנשיד – 'אַלְוַאפִר' – המרובה.
השיר מדבר בשבח התורה ולומדיה. בחלק הראשון של השיר מתואר לימוד התורה היוצר הרמוניה בין העולמות העליונים והתחתונים: בעת שנשמע קול לומדי התורה השכינה ניצבת למול צבא מרום ופוצחת בקול שיר. השכינה גם מאירה את שכל הלומד. החלק השני של השיר מתאר את מעמד מתן תורה, המשולה לכלה שיש לה שני שושבינים – משה ואהרן. החיבור של שני חלקי השיר מסמל את הקשר בין העוסקים בתורה שבכל דור ודור ובין רגעי ההוד של קבלת התורה בהר סיני. קשר זה בא לביטוי במאמרי חז"ל רבים כגון זה (בבלי ברכות דף סג עמוד ב): 'חביבה תורה על לומדיה בכל יום ויום כיום שניתנה מהר סיני'.
   
תימן ראשי | פיוט ושירה | גלריית וידאו | מאמרים | רדיו תימן | אודות
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

מכון בן צבי רננות קהילות שרות הספריה הלאומית ארכיון הצליל בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית משרד החינוך מנהל תרבות אקום