על השיר אמנות השיר פירוש עיון בפיוט על המחבר מדרש פיוט אישי כיתבי יד ודפוסים עתיקים גרסת הדפסה  
 
 
 
מה טוב ומה נעים שבת מנוחתי סימן מדוד
מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שַׁבַּת מְנוּחָתִי אָסִיר לְכָל יָגוֹן וְאֶשְׂמַח בְּשִׂמְחָתִי
דּוֹדִים וְשַׁעְשׁוּעִים שִׂמְחוּ בְּזֶה הַיּוֹם וְלֵוִי וְגַם כֹּהֵן יְשׁוֹרֵר לְעֻמָּתִי
וְרוֹעֶה אֲבִיר רוֹעִים יָסִיר יְגוֹנוֹתַי וְיִדְרֹשׁ לְכָל שׁוֹאֵל וּמַשְׂכִּיל בְּתוֹרָתִי
דִּיצוּ עֲלֵי שִׁבְעִים בְּכַלָּה יְפֵיפִיָּה שְׁתוּהוּ בְּרֹב שָׂשׂוֹן בְּשַׁבָּת מְנוּחָתִי

גרסת הדפסה
 
על השיר
   שיר לשבת מסוג נשיד, מושר בעיקר בשבת שלאחר החתונה. השיר התחבב במיוחד בקרב יהודי עדן שבדרום תימן ומבוצע בפיהם בכמה לחנים. בני עדן אף נוהגים להוסיף בית זה לכבוד הזוג הצעיר והמסובים: בָּרוּךְ חָתָן, בְּרוּכָה כַּלָּה, בְּרוּכִים אַתֶּם, קְהַל יִשְׂרָאֵל.
בשיר מודגשת השמחה השורה על שומרי השבת ומענגיה. ביום זה סרות מעל האדם כל הצרות והדאגות והוא פנוי לעסוק בתורה, לדרוש ולהשכיל בה.
החיבור בין השבת לחתונה מתבטא בבית האחרון, שבו מוזכרת 'הכלה היפיפייה'. הכלה היא המשל ליום השבת על פי קריאתם המפורסמת של אמוראי ארץ ישראל בקבלת השבת: "בואי כלה".
   
תימן ראשי | פיוט ושירה | גלריית וידאו | מאמרים | רדיו תימן | אודות
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

מכון בן צבי רננות קהילות שרות הספריה הלאומית ארכיון הצליל בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית משרד החינוך מנהל תרבות אקום