על הפיוט אמנות השיר פירוש עיון בפיוט על המחבר מדרש פיוט אישי כיתבי יד ודפוסים עתיקים גרסת הדפסה  
 
 
 
שער אשר נסגר ר' שלמה אבן גבירול
ספרד מאה 11
שַׁעַר אֲשֶׁר נִסְגַּר קוּמָה פְּתָחֵהוּ
וּצְבִי אֲשֶׁר בָּרַח אֵלַי שְׁלָחֵהוּ
לְיוֹם בּוֹאֲךָ עָדַי לָלִין בְּבֵין שָׁדַי
שָׁם רֵיחֲךָ הַטּוֹב עָלַי תְּנִיחֵהוּ
מַה זֶּה דְמוּת דּוֹדֵךְ כַּלָּה יְפֵה-פִיָה
כִּי תֹאמְרִי אֵלַי שִׁלְחָה וְקָחֵהוּ
הַהוּא יְפֵה עַיִן אָדֹם וְטוֹב רֹאִי
רֵעִי וְדוֹדִי זֶה קוּמָה מְשָׁחֵהוּ

גרסת הדפסה
 
על הפיוט
  
   פיוט מסוג "רשות" של ר' שלמה אבן גבירול, מגדול משוררי ספרד במאה ה-11. יהודי מרוקו נוהגים לשיר את הפיוט בשירת הבקשות של שבתות וירא, חיי שרה, ושבת ויצא, כל שבת בלחן אחר. אצל יהודי בבל מופיע הפיוט כשיר לליל הושענא רבא.
השיר הוא שיר אהבה וגעגועים בין הרעיה והדוד. הרעיה כואבת את המרחק בינה ובין הדוד - שער סגור מפריד ביניהם - והיא מייחלת ומבקשת את פתיחתו. הדוד, כמענה, כביכול אינו מבין את בקשתה - מי הוא אותו דוד אותו היא מבקשת? ממש כמו בנות ירושלים השואלות את הרעיה בשיר השירים - מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד הַיָּפָה בַּנָּשִׁים מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ. אז עונה הרעיה ואומרת: הַהוּא יְפֵה עַיִן אָדֹם וְטוֹב רֹאִי, רֵעִי וְדוֹדִי זֶה קוּמָה מְשָׁחֵהוּ - וכך רומזת הן לדוד הן למלך המשיח.
   
   
תימן ראשי | פיוט ושירה | גלריית וידאו | מאמרים | רדיו תימן | אודות
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

מכון בן צבי רננות קהילות שרות הספריה הלאומית ארכיון הצליל בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית משרד החינוך מנהל תרבות אקום