על הפיוט אמנות השיר פירוש עיון בפיוט על המחבר מדרש פיוט אישי כיתבי יד ודפוסים עתיקים גרסת הדפסה  
 
 
 
אנשי אמונה מחבר לא ידוע
אַנְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ בָּאִים בְּכֹחַ מַעֲשֵׂיהֶם
גִּבּוֹרִים לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ דּוֹחִים אֶת הַגְּזֵרוֹת
הָיוּ לָנוּ לְחוֹמָה וּלְמַחְסֶה בְּיוֹם זַעַם
זוֹעֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם חֵמָה עָצְרוּ בְּשַׁוְּעָם
טֶרֶם קְרָאוּךָ עֲנִיתָם יוֹדְעִים לַעֲתֹר וּלְרַצּוֹת
כְּאָב רִחַמְתָּ לְמַעֲנָם לֹא הֱשִׁיבוֹתָ פְּנֵיהֶם רֵיקָם
מֵרֹב עֲוֹנֵינוּ אֲבַדְנוּם נֶאֶסְפוּ מֶנּוּ בַּחֲטָאֵינוּ
סָעוּ הֵמָּה לִמְנוּחוֹת עָזְבוּ אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת
פַּסּוּ גוֹדְרֵי גָדֵר צֻמְּתוּ מְשִׁיבֵי חֵמָה
קָמִים בַּפֶּרֶץ אַיִן רְאוּיִים לְרַצּוֹתְךָ אָפֵסוּ
שׁוֹטַטְנוּ בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת תְּרוּפָה לֹא מָצָאנוּ
שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ בְּבֹשֶׁת פָּנֵינוּ לְשַׁחֲרָךְ אֵל בְּעֵת סְלִיחָתֵנוּ

גרסת הדפסה
 
על הפיוט
  
   פיוט קדום מאד, כנראה מן המאות הראשונות שלאחר חורבן הבית. הפיוט נאמר בסדר הסליחות של חודש אלול ושל יום הכיפורים במנהג הקהילות הספרדיות. הוא נאמר גם כחלק מסדר 'התחנון' הנאמר בימי שני וחמישי ואז חותמים את הפיוט במלה 'צָרוֹתֵינוּ' במקום 'סְלִיחָתֵנוּ'. בדרך כלל נאמר הפיוט בנעימת תחנון ושברון לב, במיוחד ביום הכיפורים.
פיוט זה הוא הראשון מתוך שלושה פיוטים קדומים (אנשי אמונה, תמהנו מרעות, אל תעש עמנו כלה), שלאחר כל אחד מכם נאמרות י"ג מידות רחמים (אל מלך יושב על כסא רחמים...).
מילות הפיוט, הבנוי על פי סדר הא"ב, מבטאות את תחושת היתמות של העדה, המבקשת להתנחם באנשי אמונה, צדיקי הדור, שזכותם תגן עליה. שמורות בזכרונה דמויות כאלה מן העבר, אך בהווה, הן אינן בנמצא. הקהילה המתפללת פונה אל ה' מתוך תחושה של בושה, נטישה, חולשה גדולה ואשמה על כך שבעוונותיה נעלמו מתוכה אנשי הרוח והאמונה.
   
   
תימן ראשי | פיוט ושירה | גלריית וידאו | מאמרים | רדיו תימן | אודות
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

מכון בן צבי רננות קהילות שרות הספריה הלאומית ארכיון הצליל בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית משרד החינוך מנהל תרבות אקום