על הפיוט אמנות השיר פירוש עיון בפיוט על המחבר מדרש פיוט אישי כיתבי יד ודפוסים עתיקים גרסת הדפסה  
 
 
 
אצולה לפנים ר' אברהם אבן עזרא
ספרד מאה 12
אֲצוּלָה לְפָנִים  בְּכִסֵּא עֲרָבוֹת
לְאֶרֶץ מְשׁוּכָה  בְּחַבְלֵי אֲהָבוֹת
בְּאָרוֹן גְּנָזָהּ  אֲבִיר הַתְּעוּדָה
וְעִזּוּז צְפָנָהּ  בְּחַדְרֵי לְבָבוֹת
רְבִיד חֵן נְתַתָּהּ  מְסַיֵּם חֲתַמְתָּהּ
בְּפֶה הַחֲלַצְתָּהּ  כְּגִשְׁמֵי נְדָבוֹת
הֲמוֹנֵי חֲסָדִים  תְּשַׁלַּח סְבִיבָךְ
וּבִמְצוֹק זְמַנִּים  תְּהִי לָךְ רְחוֹבוֹת
מְאוֹרָהּ יְאִירָךְ  בְּלֵילָךְ וְיוֹמָךְ
אֲבָל לֹא כְשֶׁמֶשׁ  תְּכֻסֶּה בְעָבוֹת
שְׂמַח כִּי בְשֶׁלָּהּ  תְּאֻשַּׁר תְּבוֹרָךְ
בְּכָל הַבְּרָכוֹת  אֲשֶׁר בָּהּ כְּתוּבוֹת

גרסת הדפסה
 
על הפיוט
  
   "אצולה לפנים" לרבי אברהם בן עזרא אומץ על ידי יהודי תימן לתוך ה"תכלאל" – סידור התפילה התימני. השיר מבוצע במעמד של שמחה והתעלות הנפש בעת הוצאת ספר התורה בחג השבועות ובשמחת תורה. במעמד זה, הציבור כולו עומד לכבודה של תורה, ואחד מן הקהל פותח בשירת הפיוט בלחן איטי ומדוד, מלא הוד והדר, והקהל כולו עונה בשירה חגיגית את הפזמון "אצולה לפנים" לאחר כל בית.
מהרי"ץ (הרב יחיא צאלח) בפירושו על התפילה כתב: "לבי אומר לי שהראב"ע יסד זה הפיוט בשבח מסיים התורה ביום שמחת תורה וזה שכתב 'רביד חן', דהיינו שמשבח החתן תורה שהידר וגידל התורה ונתנה רביד חן על גרונו כענין שנאמר ורביד על גרונך" (תכלאל עץ חיים, ב, עמ' מו).
שני הבתים הראשונים של השיר עניינם דברי שבח לתורה, והבתים הבאים מברכים את 'חתן התורה' – הקורא שזוכה לקרוא את הקטע האחרון של ספר דברים, ובכך חותם ומסיים את סדר מחזור קריאת התורה באותה שנה. השיר הוא מסוג ה'נשיד', אחד מסוגי הפיוט במסורת יהודי תימן, הבנוי לפי עקרונות הקצידה הערבית הקלאסית.
   
   
תימן ראשי | פיוט ושירה | גלריית וידאו | מאמרים | רדיו תימן | אודות
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

מכון בן צבי רננות קהילות שרות הספריה הלאומית ארכיון הצליל בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית משרד החינוך מנהל תרבות אקום