על הפיוט אמנות השיר פירוש עיון בפיוט על המחבר מדרש פיוט אישי כיתבי יד ודפוסים עתיקים גרסת הדפסה  
 
 
 
ברכת בונה ירושלים - ברכת המזון על פי חז"ל
ספרדים
רַחֵם ה' אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ
וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ
וְעַל הַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ
וְעַל הֵיכָלָךְ וְעַל מְעוֹנָךְ וְעַל דְּבִירָךְ
וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו
אָבִינוּ, רְעֵנוּ זוּנֵנוּ פַּרְנְסֵנוּ כַלְכְּלֵנוּ הַרְוִיחֵנוּ
הַרְוַח לָנוּ מְהֵרָה מִכָּל צָרוֹתֵינוּ
וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ לִידֵי מַתְּנוֹת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם
אֶלָּא לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה וְהָרְחָבָה הָעֲשִׁירָה וְהַפְּתוּחָה
שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה
וְלֹא נִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא
וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחָךְ תַּחֲזִירֶנָּה לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.
וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶש בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ
בָּרוּךְ אַתָּה ה', בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם
בלחש אָמֵן.
חסידים ואשכנזים
רַחֶם־נָא ה' אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ
וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ
וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ
וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ
וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו
אֱלֹהֵינוּ, אָבִינוּ, רְעֵנוּ זוּנֵנוּ פַּרְנְסֵנוּ וְכַלְכְּלֵנוּ וְהַרְוִיחֵנוּ
וְהַרְוַח לָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה מִכָּל צָרוֹתֵינוּ
וְנָא אַל תַּצְרִיכֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם
כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה
הַפְּתוּחָה
הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה
שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד.
וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ
בָּרוּךְ אַתָּה ה' בּוֹנֵה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלָיִם
אָמֵן.

גרסת הדפסה
 
על הפיוט
  
   ברכת 'בונה ירושלים' היא הברכה השלישית של ברכת המזון. בשונה מלשון ההודיה של הברכות שלפניה, ברכה זו דוברת בלשון של תפילה, תחינה ובקשה. הברכה מזכירה את חורבנה של ירושלים ומייחלת לבנייתה של העיר והמקדש שבתוכה ולחזרתה של מלכות דוד.
יחד עם הכאב והעצב הלאומי על חורבנה של ירושלים והבעת התקווה לבניינה, עומדות במרכז הברכה התקוות הפרטיות לפרנסה ולרווחה כלכלית והתחינה המפורשת להימנע מ'מתנת בשר ודם', מעוני ומחסור המביאים לידי בושה וכלימה. הכאב על ירושלים מהווה בברכה זו סמל למחסור ולמצב חוסר השלמות בו שרוי העולם. בכך חוזרת הברכה ונקשרת אל נושאה העיקרי של ברכת המזון.
בראשי חודשים ובמועדים מוסיפים לפני ברכה זו תוספת מיוחדת הפותחת במילים 'יעלה ויבוא' וכוללת גם היא תקווה לבניין העיר והמקדש ולחזרתה של מלכות דוד. חסרון המקדש ועבודת הקורבנות מתחדדים ובאים לידי ביטוי במיוחד בימים אלו בהם היו מגיעים העולים לרגל (בפסח, שבועות ובסוכות) או שהייתה נהוגה עבודת קורבנות ייחודית (ראש השנה וראשי חודשים).
בשבתות באה כאן התוספת 'רצה והחליצנו' הקושרת את עונג ומנוחת השבת בזכרון הגאולה העתידית. בשבת נחים מהצרות ומהטרדות וזוכים להרגיש מעט טעם של גאולה.
   
   
תימן ראשי | פיוט ושירה | גלריית וידאו | מאמרים | רדיו תימן | אודות
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

מכון בן צבי רננות קהילות שרות הספריה הלאומית ארכיון הצליל בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית משרד החינוך מנהל תרבות אקום