English
 
   שתף שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
בן אדם מה לך נרדם לא ידוע
לבנון-ביירות
בֶּן אָדָם מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים
שְׁפֹךְ שִׂיחָה דְּרֹשׁ סְלִיחָה מֵאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים
רְחַץ וּטְהַר וְאַל תְּאַחַר בְּטֶרֶם יָמִים פּוֹנִים
וּמְהֵרָה רוּץ לְעֶזְרָה לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנִים
וּמִפֶּשַׁע וְגַם רֶשַׁע בְּרַח וּפְחַד מֵאֲסוֹנִים
אָנָּא שְׁעֵה שִׁמְךָ יוֹדְעֵי  יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָנִים
לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים
עֲמֹד כְּגֶבֶר וְהִתְגַּבֵּר לְהִתְוַדּוֹת עַל חֲטָאִים
יָהּ אֵל דְּרֹשׁ בְּכֹבֶד רֹאשׁ לְכַפֵּר עַל פְּשָׁעִים
כִּי לְעוֹלָם לֹא נֶעְלָם מִמֶּנּוּ נִפְלָאִים
וְכָל מַאֲמָר אֲשֶׁר יֵאָמַר לְפָנָיו הֵם נִקְרָאִים
הַמְרַחֵם הוּא יְרַחֵם עָלֵינוּ  כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים
לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על הפיוט
    אחד מפיוטי הסליחות הנפוצים והמפורסמים ביותר, המוכר גם בביצועים של אמנים עכשוויים (מאיר בנאי, ערן צור, ברי סחרוף עם ר' חיים לוק, כנסיית השכל עם ליאור אלמליח).
הפיוט המושר לקראת סוף סדר הסליחות במנהגים הספרדיים, נכתב ע"י ר' יהודה אבן בַּלְעָם, שחי בסביליה באמצע המאה ה-11 והיה דקדקן ופרשן מקרא.
כמו פיוטי סליחות נוספים, גם פיוט זה עוסק ברגעי היקיצה והשינה, הממשיים והמטאפוריים. הוא פותח בתיאור האדם ששנתו נודדת עליו בזוכרו את חטאיו והוא קם ממיטתו על מנת לעמוד בפני בוראו בבקשת סליחה ותחנון. הוא מכיר באפסותו כיציר חומר, שבוי כעבד בידי יצרו, והוא שואף להיפדות ולהיגאל ממצבו זה.
המשפט החותם כל בית והמשמש כפזמון - נִפְּלָה נָא בְּיַד ה' כִּי רַבִּים רַחֲמָיו - לקוח מדברי דוד המלך שמנה את עם ישראל לצורך כנגד ציווי ה'. אז בא אליו גד הנביא ואמר לו שהוטלה עליו גְזֵרָה ועליו לבחור ביניהן אחת מתוך שלוש אפשרויות: א. שבע שנות רעב; ב. שלושה חודשים בהם יינגף לפני אויביו; ג. שלושה ימים של מגפת דֶבֶר. דוד המלך בוחר בעונש הדֶבֶר ואומר: צַר לִי מְאֹד נִפְּלָה נָּא בְיַד ה' כִּי רַבִּים רַחֲמָו וּבְיַד אָדָם אַל אֶפֹּלָה - מוטב ליפול בידי הקב"ה מאשר בידי בשר ודם שכן רחמיו של הקב"ה על עמו עשויים לגבור בסופו של דבר. ואכן רחמי ה' נכמרו על העם והמגפה נמשכה פחות מהזמן הנקוב.
אירוע זה עומד בבסיס הפיוט - האדם מוסר את עצמו באופן מוחלט בידיו של האל מתוך תקוה ואמונה שרחמיו של הקב"ה יגברו והוא ישב על כסא רחמים ולא על כסא דין.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום