English
 
   שתף שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
במוצאי מנוחה לא ידוע
אשכנז - פרנקפורט ע"נ מיין
בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה קִדַּמְנוּךָ תְּחִלָּה
הַט אָזְנְךָ מִמָּרוֹם יוֹשֵׁב תְּהִלָּה
לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה
אֶת יְמִין עֹז עוֹרְרָה לַעֲשׂוֹת חָיִל
בְּצֶדֶק נֶעֱקַד וְנִשְׁחַט תְּמוּרוֹ אַיִל
גְּנוֹן נָא גִזְעוֹ בְּזַעֲקָתָם בְּעוֹד לָיִל
לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה
דְּרוֹשׁ נָא דוֹרְשֶׁיךָ בְּדָרְשָׁם פָּנֶיךָ
הִדָּרֶשׁ לָמוֹ מִשְּׁמֵי מְעוֹנֶךָ
וּלְשַׁוְעַת חִנּוּנָם אַל תַּעְלֵם אָזְנֶךָ
לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה
זוֹחֲלִים וְרוֹעֲדִים מִיּוֹם בּוֹאֶךָ
חָלִים כְּמַבְכִּירָה מֵעֶבְרַת מַשָּׂאֶךָ
טִנּוּפָם מְחֵה נָא וְיוֹדוּ פִלְאֶךָ
לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה
יוֹצֵר אַתָּה לְכָל יְצִיר נוֹצָר
כּוֹנַנְתָּ מֵאָז תֶּרֶף לְחַלְּצָם מִמֵּצָר
לְחוֹנְנָם חִנָּם מֵאוֹצָר הַמְּנוּצָּר
לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה
מָרוֹם אִם עָצְמוּ פִשְׁעֵי קְהָלֶךָ
נָא שַׂגְּבֵם מֵאוֹצָר הַמּוּכָן בִּזְבוּלֶךָ
עָדֶיךָ לָחֹן חִנָּם בָּאִים אֵלֶיךָ
לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה
פְּנֵה נָא אֶל הַתְּלָאוֹת וְאַל לַחֲטָאוֹת
צַדֵּק צוֹעֲקֶיךָ מַפְלִיא פְלָאוֹת
קְשׁוֹב נָא חִנּוּנָם אֱלֹהִים יְיָ צְבָאוֹת
לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה
רְצֵה עֲתִירָתָם בְּעָמְדָם בַּלֵּילוֹת
שְׁעֵה נָא בְרָצוֹן כְּקָרְבַּן כָּלִיל וְעוֹלוֹת
תַּרְאֵם נִסֶּיךָ עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת
לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על הפיוט
    פיוט סליחות, עפ"י סדר הא"ב, הנאמר במוצאי שבת בשבוע שלפני ראש השנה, שהוא הלילה הראשון של אמירת הסליחות על פי מנהג אשכנז.
בבסיסם של רעיון התשובה והסליחה עומדת התפיסה שהקב"ה הוריד לעולם אפשרות של שינוי העבר, של תנועה בתוך הזמן. לעומת התפיסה האנושית, הגורסת שאת הנעשה אין להשיב עומד רעיון התשובה, התפיסה שיש אפשרות של חזרה לעבר, יש אפשרות לתקן דברים שנעשו ואף למחוק אותם כאילו לא היו - זהו בעצם כוחה הפלאי של התשובה. התשובה היא אחד הדברים שקדמו לעולם, כמובא במדרש: "ז' דברים קדמו לעולם תורה ותשובה... תשובה מנין שנאמר (תהלים צ) בטרם הרים יולדו ותחולל ארץ וגו' וכתיב בתריה תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם..." (תנא דבי אליהו רבה פרק לא). וכמו שאומר הפייטן בשיר: כּוֹנַנְתָּ מֵאָז תֶּרֶף לְחַלְּצָם מִמֵּצָר - עוד בטרם חטא האדם ברא הקב"ה את אפשרות התשובה, החזרה. בפיוט נשען הפייטן על יסוד זה שבתשובה ומבקש שהאל יחון אותנו על אף מעשינו ויקבל את תשובתנו. הפנייה אל האל נעשית בְּרַכּוּת ובתחנונים, כמו יודע הפייטן שכל בקשה למחילה נשענת על הרעיון הבלתי נתפס בשכל אנושי של רעיון התשובה, שהוא כמתנת חנם. ואכן הצליל החוזר ונשנה בפיוט הוא של חן, תחינה, תחנונים, חנם: וּלְשַׁוְעַת חִנּוּנָם, לְחוֹנְנָם חִנָּם, לָחֹן חִנָּם, קְשׁוֹב נָא חִנּוּנָם. התחינה מתעצמת עוד יותר באמצעות המילה נא, החוזרת בפיוט שבע פעמים. הפייטן בוחר לחתום כל בית ובית במלים "לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה", הלקוחות מתפילת שלמה בעת חנוכת בית המקדש, ולא בכדי - תפילת שלמה היא כהד לתפילתו של הפייטן, ומצטרפת אליה במשנה תוקף:
וּפָנִיתָ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנָּתוֹ ה' אֱלֹהָי לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיּוֹם: לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחֹת אֶל הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם לִשְׁמֹעַ אֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה: וְשָׁמַעְתָּ אֶל תְּחִנַּת עַבְדְּךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְאַתָּה תִּשְׁמַע אֶל מְקוֹם שִׁבְתְּךָ אֶל הַשָּׁמַיִם וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָחְתָּ.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום