השיר, שמחברו עלום, הוא שיר המושר בעיקר לכבוד הולדת בת. בקהילות הספרדים נהוג לשיר אותו לאבי הבת כאשר הוא עולה לתורה ומכריז לראשונה על השם שניתן לבת הנולדת. השיר שייך לרפרטואר השירה החלבית אולם התקבל והתחבב גם על שאר קהילות ישראל. השיר מוכר גם כלחן לשירו של ביאליק: יש לי גן ובאר יש לי. בתו של ר' אשר מזרחי, אחד מגדולי פייטני חלב בעת האחרונה, מספרת כי התלוותה אל אביה בעת ביקורו אצל יהודי מקהילות אשכנז, בעת שהלה ניסה לנגן על פסנתרו את ניגונו של אביה בעוּד לשיר הזה. היא איננה זוכרת מי היה האיש, אך זוכרת היטב שמילות השיר שאביה לימד את לחנו היו "יש לי גן ובאר יש לי". לפי סיפור זה, יוצרו של הלחן לשיר זה של ביאליק הוא אשר מזרחי.
לא ידוע
