English
 
   שתף שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
טל תן לרצות ר' אלעזר ביריבי קיליר
ישראללחן: גולן ואךמאה 21
טַל
תֵּן לִרְצוֹת אַרְצָךְ
שִׁיתֵנוּ בְרָכָה בְּדִיצָךְ
רֹב דָגָן וְתִירוֹשׁ בְּהַפְרִיצָךְ
קוֹמֵם עִיר בָּהּ חֶפְצָךְ
בְּטַל
טַל
צַוֵּה שָׁנָה טוֹבָה וּמְעֻטֶרֶת
פְּרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת
עִיר כְּסֻּכָּה נוֹתֶרֶת
שִׂימָהּ בְּיָדְךָ עֲטֶרֶת
בְּטַל
טַל
נוֹפֵף עֲלֵי אֶרֶץ בְּרוּכָה
מִמֶּגֶד שָׁמַיִם שַׂבְּעֵנוּ בְרָכָה
לְהָאִיר מִתּוֹךְ חֲשֵׁכָה
כַּנָּה אַחֲרֶיךָ מְשׁוּכָה
בְּטַל
טַל
יַעֲסִיס צוּף הָרִים
טְעֵם בִּמְאוֹדֶיךָ מֻבְחָרִים
חֲנוּנֶיךָ חַלֵּץ מִמַּסְגֵּרִים
זִמְרָה נַנְעִים וְקוֹל נָרִים
בְּטַל
טַל
וָשׂוֹבַע מַלֵּא אֲסָמֵינוּ
הֲכָעֵת תְּחַדֵּשׁ יָמֵינוּ
דוֹד כְּעֶרְכְּךָ הַעֲמֵד שְׁמֵנוּ
גַּן רָוֶה שִׂימֵנוּ
בְּטַל
טַל
בּוֹ תְבָרֵךְ מָזוֹן
בְּמַשְׁמַנֵּינוּ אַל יְהִי רָזוֹן
אֲיֻמָּה אֲשֶׁר הִסַּעְתָּ כַצֹּאן
אָנָּא תָּפֵק לָהּ רָצוֹן
בְּטַל

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על הפיוט
    חלק מ'תפילת הטל' במנהג עדות אשכנז – התפילה המשולבת במוסף של יום טוב הראשון של פסח ומציינת את המעבר מן החורף לקיץ בתפילות העמידה – מאמירת 'משיב הרוח ומוריד הגשם' לאמירת 'מוריד הטל'. 'טל תן לרצות' הוא מרכיב אחד מתוך מערכת פייטנית גדולה יותר שנתחברה על ידי ר' אלעזר בירבי קליר (ארץ ישראל, המאות השישית-שביעית) בתבנית ה'שבעתא'(תבנית פייטנית קדומה שנועדה לעטר תפילות עמידה שבמקורן לא כללו אמירת 'קדושה' – תפילות ערבית, מוסף ומנחה של שבתות וחגים, ותפילות מוסף של ראשי חודשים וימי חול המועד).
עובדה ראויה לציון היא שבחלק מקהילות אשכנז נאמר פיוטנו עד היום – יחד עם כמה חלקים קצרים אחרים משבעתת הטל של הקליר – תוך כדי חזרת שליח הציבור; בעבר הלא-רחוק, עד סוף המאה השמונה-עשרה ותחילת המאה התשע-עשרה, שילבו קהילות אשכנז פיוטים בחזרת שליח הציבור במועדים רבים, אך כיום למנהג קדום זה יש זכר כמעט אך ורק בראש השנה, יום הכיפורים, ובתפילות הטל והגשם. קהילות אחרות העבירו את פיוטנו אל מחוץ לחזרת הש"ץ, ומיקמו אותו לאחר הכנסת ספר תורה המקדימה את תפילת מוסף; באותן קהילות אין נהוג לומר כלל את חלקי השבעתא האחרים, אשר מחוץ למסגרת חזרת שליח הציבור נעשו תלושים לגמרי מהקשרם.
'טל תן לרצות' הוא פיוט מרתק לא רק מצד נסיבות אמירתו, אלא כמובן גם מצד תוכנו: התקוות המובעות בו מתייחסות לטל באיזון מפליא, הן כתופעת טבע ריאלית המשפיעה על התנאים החקלאיים, והן כסמל מופשט של תחייה, ביטוי לזיקה המיוחדת שבין הקדוש ברוך הוא, עמו וארצו; בתוך כך, שפת הפיוט הקדום, שבתקופות מסוימות נודעה לגנאי בשל אופייה הנמלץ והמלאכותי-לכאורה, ניכרת כאן דווקא ברגישותה ועדינותה: "טַל נוֹפֵף עֲלֵי אֶרֶץ בְּרוּכָה / מִמֶּגֶד שָׁמַיִם שַׂבְּעֵנוּ בְרָכָה / לְהָאִיר מִתּוֹךְ חֲשֵׁכָה / כַּנָּה אַחֲרֶיךָ מְשׁוּכָה בְּטָל".
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום