English
 
   שתף שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
שעה בא באימות ר' ששון ב"ר מרדכי
חלבמקאם: חיג'אזעל פי הלחן לפיוט 'אליכם קהל עדה'
שְׁעֵה בָא בְּאֵימוֹת וְצוֹעֵק בְּגָרוֹן
עֵת קְרֹא אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן
יִנָּתְקוּ כָל מְזִמּוֹת בְּמִשְׁנֵה שִׁבָּרוֹן
עַל נְשָׁמוֹת עֲצוּמוֹת נִפְקְדוּ לִפְנֵי הָאָרוֹן
עֵת קְרֹא אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן
שִׂים דִּמְעָתִי בְּנֹאדֶךָ הֲלֹא בְסִפְרָתֶךָ
לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה לַאֲשֶׁר הֶעֱוָה עַבְדֶּךָ
כִּי יָקָר בְּעֵינֶיךָ הַמָּוְתָה לַחֲסִידֶיךָ
זְכוּתָם יַעֲמֹד נֶגְדֶּךָ עִם יְשֵׁנֵי חֶבְרוֹן
עֵת קְרֹא אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן
וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ בְרֹב מְגִנָּה
עַל אֲשֶׁר שָׂרַף הָאֵל שְׁנֵי סִגְנֵי כְּהֻנָּה
הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל מָעֹז מָגֵן וְצִנָּה
זְכוּתָם עַד בֹּא גוֹאֵל יַעֲמֹד לָנוּ לְזִכָּרוֹן
עֵת קְרֹא אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן
נָדָב וַאֲבִיהוּא נִשְׁקָלוּ כְּמֹשֶׁה וַאֲבִיהֶם
אִם הֵם בְּלַבַּת אֵשׁ נָפָלוּ אֲזוֹבֵי קִיר מָה הֵם
לָכֵן שׁוּבוּ וְחַלוּ יַעַמְדוּ נָא שְׁנֵיהֶם
עַד אֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ יִגָּלוּ וְתֵעָקֵר עֶקְרוֹן
עֵת קְרֹא אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על הפיוט
    פיוט במסורת יהודי בבל העוסק במותם של שני בני אהרן - נדב ואביהוא, שמתו ביום חנוכת המשכן, בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ד'. המשורר כותב בשברון לב על מיתתם הטרגית והמסתורית ברגע כה נשגב ומקודש ומנסה ללמוד מכך מוסר ולעורר את שומעיו לתשובה.
הפיוט מושר פעמיים בשנה - הפעם האחת היא לפני קריאת התורה של יום כיפור, שאז קוראים בתורה את תחילת פרשת "אחרי מות" הפותחת בתיאור מיתתם של נדב ואביהוא. הפעם השניה היא בשבת בה קוראים את פרשת "אחרי מות" על פי הסדר.
לא רק הפיוט מהווה הקדמה והכנה לקריאת פרשת אחרי מות. נהוג שלפני שירת הפיוט פונה החזן אל קהל המתפללים ואומר את הדברים הבאים, המובאים במחזור התפילה כהקדמה לפיוט:
"וכל אדם יתעורר בבכי בעת קריאתה, ויתן אל לבו לשוב מעבירות שבידו, בתתו אל לבו מיתתן של צדיקים אלו על חטא אחד. ומה יעשה אדם ליום פקודה הממולא עוונות מכף רגל ועד ראש, ובזה יתעורר בבכי על עוונותיו. וזהו שאמרו המצטער על מיתתן של צדיקים מתכפרים לו כל עוונותיו, כי אם יצטער על מיתתן והוא לא ישוב ויתחרט, מה יוסיף ומה יתן להם צערו. אלא עיקר הדבר והמכוון בזה הוא להמשך ממנו, ולשאת קל וחומר - אם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי קיר, ולבו ירעד ויפחד מפחד ה' ומהדר גאונו, ושב ורפא לו".

   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום