English
 
   שתף שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
כל נדרי לא ידוע
לחן: מרוקו
בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה
עַל דַּעַת הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא
וְעַל דַּעַת הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה
אֲנַחְנוּ מַתִּירִין לְהִתְפַּלֵּל אֶת הָעֲבַרְיָנִין
כָּל נִדְרֵי וֶאֱסָרֵי וּשְׁבוּעֵי וְנִדּוּיֵי וַחֲרָמֵי וְקוּנָמֵי וְקוּנָחֵי וְקוּנָסֵי
דִּי נְדַרְנָא וְדִי נִנְדַּר
וְדִי אִשְׁתְּבַעְנָא וְדִי נִשְׁתְּבַע
וְדִי נַדֵּינָא וְדִי נְנַדֵּי
וְדִי חֲרַמְנָא וְדִי נַחֲרִים
וְדִי אֲסָרְנָא עַל נַפְשָׁתָנָא וְדִי נֶאְסַר
מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁעָבַר עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה שֶׁבָּא עָלֵינוּ לְשָׁלוֹם
וּמִיּוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁיָּבֹא עָלֵינוּ לְשָׁלוֹם
נִדְרָנָא לָא נִדְרֵי
וּשְׁבוּעָנָא לָא שְׁבוּעֵי
וְנִדּוּיָנָא לָא נִדּוּיֵי
וַחֲרָמָנָא לָא חֲרָמֵי
וֶאֱסָרָנָא לָא אֱסָרֵי
כֻּלְּהוֹן אִתְחָרַטְנָא בְהוֹן
יְהֵא רַעֲוָא דִי יְהוֹן שְׁבִיתִין וּשְׁבִיקִין
לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין
וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם
כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על הפיוט
    על מקורה של תפילת 'כל נדרי' כמעט איננו יודעים דבר, פרט לכך שנתחברה בערך במאה התשיעית, וככל הנראה 'מלמטה', מן הציבור הרחב, שלא על דעת תלמידי החכמים שבדור; יתר על כן: בפעם הראשונה שהיא נזכרת במקורות, בסידורו של רב עמרם גאון (בבל, המאה התשיעית), היא מתוארת כ'מנהג שטות'. ואכן, תפילת 'כל נדרי', שהפכה לאחד מסמליו המרכזיים ביותר של יום הכיפורים, תוארה לא אחת בדורות האחרונים כ'חידה': כיצד ניתן ליישב את התקבלותה הרחבה בקרב כל עדות ישראל, את המשמעות הכבירה שיוחסה לה, את ההתייחסות המקודשת למנגינותיה הנודעות, עם ההתנגדות החריפה שעוררה משחר ימיה בין חכמי ההלכה – וכל זאת ביום הקדוש ביותר בשנה? עיון בלשון התפילה רק מעצים את השאלה, שכן 'כל נדרי' מנוסחת כהצהרה משפטית, בלשון 'יבשה', שאין בה דבר מן השגב הרגיל המאפיין בדרך כלל תפילות ופיוטים. האמנם זו היא התפילה הראויה ביותר לפתוח בה את יום הכיפורים?
קשה, ואולי אף בלתי אפשרי, להציע פתרון הולם לחידה זו; אך שמא ואולי כוחה של התפילה נעוץ דווקא ב'חידתיותה', כלומר – בעצם העובדה שלמרות ההסתייגויות התיאולוגיות, ההלכתיות ואף הלשוניות שהובעו ביחס אליה, מקומה המרכזי בפתחו של יום הכיפורים רק הלך והתחזק, וכיום אין ככל הנראה קהילה ועדה בישראל הנמנעת מלאומרה. מנהג אמירת 'כל נדרי' מבטא, אם כן, את מקומה של הקהילה עצמה בעיצוב עולמה הדתי; אותה קהילה הרוצה ומשתוקקת - חרף הקשיים האמורים – 'לפתוח דף חדש' בערבו של היום הקדוש: "נִדְרָנָא לָא נִדְרֵי... [=נדרינו אינם נדרים] וְנִסְלַח לְכָל עֵדַת בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה".
הנוסח המובא כאן הוא נוסחם של מרבית עדות המזרח, והוא נתגבש בצורתו הסופית במאה השמונה-עשרה, כנראה בקרב מקובלי ירושלים. הוא מעיד על הטמעה של חלק מן הביקורות שהופנו כלפי תפילת 'כל נדרי', ושונה בכמה היבטים מנוסחי קהילות אשכנז.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום