English
 
   שתף שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
אום אני חומה ר' אלעזר ביריבי קיליר
לחן: אשכנז
אוֹם אֲנִי חוֹמָה
בָּרָה כַּחַמָּה
גֹּלָה וְסוּרָה
דָּמְתָה לְתָמָר
הַהֲרוּגָה עָלֶיךָ
וְנֶחֱשֶׁבֶת כְּצֹאן טִבְחָה
זְרוּיָה בֵּין מַכְעִיסֶיהָ
חֲבוּקָה וּדְבוּקָה בָּךְ
טוֹעֶנֶת עֻלָּךְ
יְחִידָה לְיַחֲדָךְ
כְּבוּשָׁה בַּגּוֹלָה
לוֹמֶדֶת יִרְאָתָךְ
מְרוּטַת לֶחִי
נְתוּנָה לְמַכִּים
סוֹבֶלֶת סִבְלָךְ
עֲנִיָּה סֹעֲרָה
פְּדוּיַת טוֹבִיָּה
צֹאן קָדָשִׁים
קְהִלּוֹת יַעֲקֹב
רְשׁוּמִים בְּשִׁמְךָ
שׁוֹאֲגִים הוֹשַׁע נָא
תְּמוּכִים עָלֶיךָ הוֹשַׁע נָא

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על הפיוט
    פיוט הושענא זה נאמר בפי קהילות אשכנז בחלק מימי חול המועד סוכות, לאחר תפילת מוסף.פיוטי 'הושענא' נאמרים במנהגים האשכנזיים לאחר תפילת מוסף של חול המועד סוכות (ובמנהגים הספרדיים בין תפילת שחרית לתפילת מוסף, לאחר אמירת ההלל). לפי מנהגים רבים בכל יום מימי חול המועד מתחלף פיוט ה'הושענא'. ואולם כל ההושענות כולן חוזרות ומופיעות שוב ביום הושענא רבה, ומתווספות אליהן הושענות נוספות. נהוג בבתי כנסת רבים להקיף כל אחת משורות הפיוט לפניה ולאחריה בקריאה 'הושע נא', ובכך להאריך את משך אמירת הפיוט. הפיוט נאמר בזמן שהמתפללים מקיפים את בימת בית הכנסת, ובידיהם – בימות החול - ארבעת המינים.
לרוב נאמר הפיוט, בדומה ליתר ההושענות בניגון נוסח (רצ'יטטיב). באתר מופיעים שני לחנים קצובים יותר, המושרים לרוב מחוץ לנסיבות התפילה – באירועים שונים הקשורים לחג הסוכות – בסעודותיו ובשמחת בית השואבה וכן בשמחת תורה. באחד מהם נוספות מלות קישור ביידיש סביב כינוייה השונים של כנסת ישראל.
בהושענא קדומה זו, שיש המייחסים אותה לר' אלעזר הקליר, בסמוך לקריאה הקבועה 'הושע נא' מתחלפים בסדר אלפא-ביתי כינוייהם של ישראל, שעליהם תחול הישועה המאֻווה. הכינויים המופלאים שנמנים בפיוט מתארים את מסירותה ואהבתה של כנסת ישראל לקבל את עול ה' ולייחד את שמו, אף בשעות של מצוקה קשה.
אף על פי שצורתה של המלה הפותחת את הפיוט, 'אום', היא כנראה צורת זכר, רוב הכינויים התאריים המשתרשרים בפיוט – צורתם צורת נקבה. דבר זה הולם את הרוח השורה על חלקו הראשון, הנרקמת מתוך ריבוי השיבוצים משיר השירים, שם מגולם עם ישראל בדמותה של הרעיה. לקראת סוף הפיוט הופך הנושא לזכר (ברבים). נראה כי אז מתהפכת המהות הנקבית המיתית – כנסת ישראל או ציון - אל הריאליה: קהל המתפללים הגברי, שב אל עצמו ואל שאגת ה'הושע נא' שלו בהווה בבתי הכנסת.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום