פיוט קדום המושר בתפילת שחרית של שבת ושל חג בכל הקהילות, על אף שתוכנו אינו מעיד על כך שנכתב כפיוט לשבת דווקא.
זהו אחד מן הפיוטים הקדומים ביותר הידועים לנו ומשערים שהוא מתקופת הפיוט הארץ ישראלי הקדום, מן המאות הראשונות לספירה. הפיוט בנוי לפי סדר הא"ב ואינו מחורז, עובדה התומכת בהשערה על קדמותו. עיצובו ההדור והחגיגי, תכנו המרהיב ומקצבו הסימטרי עולים בקנה אחד עם התמונה הקוסמית ההרמונית המצטיירת בו: האל בורא היקום ובייחוד בורא המאורות, המשפיע מטובו המופלא על הבריות וזוכה על כן להיות משובח ומהולל על ידן, בייחוד על ידי הבריות השמימיות הסובבות את כסא הכבוד.