אחד הפיוטים המוכרים והנפוצים ביותר למוצאי שבת, ואולי המוכר ביותר. מרבית קהילות ישראל נוהגות לשיר אותו במוצאי שבת, בלחנים שונים ומגוונים.
אם נתבונן בפיוט לא נמצא בו כמעט זכר לשבת, או אף את המלה שבת. ואכן מעיקרו נועד השיר לתפילת נעילה של יום הכיפורים. אמנם, אם מתבוננים היטב בפיוט אפשר למצוא רמזים למוצאי שבת - פתיחת הפיוט היא לשון ברכת ההבדלה של מוצאי שבת, מבקשים - תְּנָה לָּנוּ שָׁבוּעַ טוֹב וכן נוכחותו של אליהו הנביא, המקושר לפי המסורת למוצאי שבת, בולטת בפיוט. אולם נדמה כי ההסבר הוא עמוק יותר:
לקראת סוף יום הכיפורים, ברגעים האחרונים של ימי התשובה והסליחה, מבקש הפייטן מחילה לעוונותיו וגאולה. מדוע פיוט שנכתב ליום הכיפורים ועניינו הוא תשובה וסליחה הופך להיות לפיוט למוצאי שבת? מה בין יום הכיפורים למוצאי שבת?
השבת נקראת 'מעין עולם הבא' – בשבת אנו טועמים מן הטעם של חיי עולם הבא, חיים שאין בהם עבודה אלא נהנים מזיו השכינה. עם צאת השבת אנו שבים לימות החול, לזמן של עבודה – עבודת תיקון הנפש, ועל כן עם צאת השבת מבקש האדם מחילה ועמֵל על סילוק כל מסך המפריד בינו לבין האל.
לא ידוע
