English
 
   שתף שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
כל מקדש שביעי לא ידוע
חסידות מעליץ, גליציהלחן האדמור ממעליץגליציה, מאה 19-20
כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי כָּרָאוּי לוֹ
כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת כַּדָּת מֵחַלְּלוֹ
שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה מְאֹד עַל פִּי פָעֳלוֹ
אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ
אוֹהֲבֵי ה' הַמְחַכִּים בְּבִנְיַן אֲרִיאֵל
בְּיוֹם הַשַׁבָּת שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ כִּמְקַבְּלֵי מַתַּן נַחֲלִיאֵל
גַּם שְׂאוּ יְדֵיכֶם קוֹדֶשׁ וְאִמְרוּ לָאֵל
בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל
דוֹרְשֵׁי ה' זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבו
הַמְאַחֲרִים לָצֵאת מִן הַשַּׁבָּת וּמְמַהֲרִים לָבֹא
וּשְׂמֵחִים לְשָׁמְרוֹ וּלְעָרֵב עֵרוּבוֹ
זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ
זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה בְּמִצְוַת שַׁבָּת גְּרוּסָה
חֲרוּתָה לְיוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּכַלָּה בֵּין רֵעוֹתֶיהָ מְשֻׁבָּצָה
טְהוֹרִים יִירָשׁוּהָ וִיקַדְּשׁוּהָ בְּמַאֲמַר כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה
וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה
יוֹם קָדוֹשׁ הוּא מִבּוֹאוֹ וְעַד צֵאתוֹ
כָּל זֶרַע יַעֲקֹב יְכַבְּדוּהוּ כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ
לָנוּחַ בּוֹ וְלִשְׂמוֹחַ בְּתַעֲנוּג אָכוֹל וְשָׁתוֹ
כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אוֹתוֹ
מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ אֵל קַנֹּא וְנוֹקֵם
נוֹטְרֵי לַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי זָכוֹר וְשָׁמוֹר לְהָקֵם
שַׂמְּחֵם בְּבִנְיַן שָׁלֵם בְּאוֹר פָּנֶיךָ תַּבְהִיקֵם
יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם
עֲזוֹר לַשּׁוֹבְתִים בַּשְּׁבִיעִי בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר עוֹלָמִים
פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה, סוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ שָׁלשׁ פְּעָמִים
צִדְקָתָם תַּצְהִיר כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים
ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אַהֲבַת תָּמִים
ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים
קדשם במצותיך וטהרם כעצם השמים לטוהר,
רוחך תניחמו כבהמה בבקעה תרד מן ההר,
שבתם תשכנם בנחלת הסהר
כנחלים נטיו כגנות עלי נהר

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על הפיוט
    זהו הפיוט הראשון מתוך זמירות ליל שבת המושרים בפי יהודי אשכנז והוא מופיע כבר במחזור ויטרי (המאה ה-11) שנערך בידי אחד מתלמידיו של רש"י. במחזור ויטרי מופיע גם הבית האחרון של הפיוט, הפותח במלים: "קדשם במצוותיך וטהרם כעצם השמים לטוהר", ובכך משלים את האקרוסטיכון האלפא ביתי. בית זה נשמט מרוב הסידורים ובמקומו נוספה השורה: "ה' אלוהי ישראל תשועת עולמים", לצורך חתימת השיר.
במנהגי החסידים נחשב פיוט זה לאחד מן הזמירות אותן שר רק הרבי. אופיים של רוב הלחנים מזכיר את הניגון של נוסח התפילה (גם בשל העובדה שהשיר אינו שקול), מה שעשוי להעיד אולי על קדמותו של הפיוט. כך מהווה הפיוט מעין חוליה מקשרת ומחברת בין התפילה לבין זמירות השבת, מעין ניגון של תפילה המטפס ועולה, ופותח כך את זמירות ליל שבת.
המשורר משבח את שומרי השבת על מגוון הלכותיה, ומרחיב בתיאור שכרם הטוב. לצד גאולת ירושלים ובית המקדש העתידיים, מייחדים את התיאורים של חווית השבת היסודות הקדומים, השאובים מראשיתו האידיאלית של העולם – מגן עדן. בולטים גם ביטויי אור וזיו ייחודיים: "באור פניך תבהיקם"; "צדקתם תצהיר כאור שבעת הימים", ועולה תמונה של גאולה עתידית ממנה זוכים שומרי השבת לטעום גם בהווה.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום