English
 
   שתף שמיעה איכותית
על הפיוט על הלחן על הביצוע והמבצעים על הרקע המסורתי עוד על המקאם תווים גרסת הדפסה  
 
 
דיינו מתוך ההגדה של פסח
לחן: אשכנז-אמסטרדם
כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ
אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם
וְלֹא עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִיםדַּיֵּנוּ
אִלּוּ עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים
וְלֹא עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶםדַּיֵּנוּ
אִלּוּ עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם
וְלֹא הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶםדַּיֵּנוּ
אִלּוּ הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם
וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָםדַּיֵּנוּ
אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם
וְלֹא קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּםדַּיֵּנוּ
אִלּוּ קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם
וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָהדַּיֵּנוּ
אִלּוּ הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה
וְלֹא שִׁקַּע צָרֵינוּ בְּתוֹכוֹדַּיֵּנוּ
אִלּוּ שִׁקַּע צָרֵינוּ בְּתוֹכוֹ
וְלֹא סִפֵּק צָרְכֵנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָהדַּיֵּנוּ
אִלּוּ סִפֵּק צָרְכֵנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה
וְלֹא הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּןדַּיֵּנוּ
אִלּוּ הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן
וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּתדַּיֵּנוּ
אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת
וְלֹא קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַידַּיֵּנוּ
אִלּוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי
וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָהדַּיֵּנוּ
אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה
וְלֹא הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵלדַּיֵּנוּ
אִלּוּ הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וְלֹא בָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָהדַּיֵּנוּ
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה טוֹבָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ
שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם
וְעָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים
וְעָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם
וְהָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם
וְנָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם
וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם
וְהֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה
וְשִׁקַּע צָרֵינוּ בְּתוֹכוֹ
וְסִפֵּק צָרְכֵנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה
וְהֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן
וְנָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת
וְקֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי
וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה
וְהִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וּבָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה לְכַפֵּר עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ

גרסת הדפסה
 
 לחנים וביצועים נוספים
על הפיוט
    פיוט זה הוא מן הקטעים העתיקים ביותר בהגדה. נמנים בו הנסים והחסדים שעשה הקב"ה עם בני ישראל משעת יציאת מצרים עד בנין בית המקדש, כרשימה של מעלות-מדרגות, שהאחת גבוהה מחברתה. כל מעלה מסתיימת במלה דיינו, לומר שבכל מעלה ומעלה כשלעצמה היינו מסתפקים ומודים לקב"ה עליה. על אחת כמה וכמה עלינו להודות ולשבח על כך שעשה עמנו את כל החסדים הללו.
החוקר ד' גולדשמידט משער כי הפיוט התחבר במאה הראשונה לספירה, עדיין בתקופת בית המקדש. ההשערה שהשיר חובר בזמן בית המקדש השני מתבססת על כך שגולת הכותרת של השבח שבו, היא בניין בית הבחירה, שבנה לנו הקב"ה לכפר על כל עוונותינו. כיוון שלא מוזכרת בשיר המציאות הקשה שלאחר החורבן ואין בו הבעת כיסופי בניית המקדש לעתיד לבוא, משערים כי אכן נכתב בזמן בית שני. הפיוט אינו מופיע במשנה, בתוספתא, בתלמודים ובמדרשים, אך קיים כבר בטפסים קדומים של ההגדה, כמו בזה של ר' סעדיה גאון. שם הוא ממוקם כתוספת בלתי מחייבת לנוסח ההגדה. אין הפיוט מופיע בנוסח ההגדה של הרמב"ם.
כיוון שכל עניינו של הפיוט הזה אינו אלא לשבח את הקב"ה, ואין הוא מכיל כלל תיאורי הסבל והשעבוד שקדמו לגילוי חסדי האל, אין הוא תואם את המבנה הבסיסי של ההגדה - 'מתחיל בגנות ומסיים בשבח', ולכן טוען גולדשמידט, שכנראה הפיוט לא חובר כדי להיאמר בליל הסדר, אלא לצרכים אחרים, אולי כשיר שיושר בעת הבאת הביכורים למקדש. לפי הערכה זו הוא שולב בהגדה מאוחר יותר.

לפי מנהג יוצאי אפגניסטן ופרס, החל מהשורה 'אלו סיפק צרכינו במדבר ארבעים שנה ולא האכילנו את המן' מצליפים המשתתפים בליל הסדר זה בזה באמצעות בצל ירוק או כרישה.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום